מוטאנטים בסאנידייל - ביקורת קומיקס רז גרינברג ג'וס ווידון, הגורו הבלתי-מעורער של טלוויזיית-הז'אנר בשמונה השנים האחרונות, סיים לאחרונה (זמנית לפחות) את ענייניו בסדרות "באפי" ו-"אנג'ל", ועכשיו הוא עוצר למנוחה קצרה בכתיבה לסדרת הקומיקס Astonishing X-Men. למרבה הצער, מהחוברת הראשונה לפחות, העצירה הזאת נראית דומה יותר לנחיתת-אונס. גילוי נאות: אני לא מתמצא יותר מדי בכל המתרחש ביקום ה-"אקס-מן". קראתי כמה חוברות קומיקס פה ושם, ראיתי את סרטי הקולנוע, המסגרת הכללית וחלק מהדמויות מוכרות לי. לא יותר. מצד שני, אני בהחלט מעריץ ענק של ג'וס ווידון, האיש שבלעדיו לא היו לנו "באפי קוטלת הערפדים" ו-"אנג'ל" בטלוויזיה, הסדרות שבזכותן עברתי את שמונה השנים האחרונות (צבא-אוניברסיטה-עבודה) בשפיות יחסית. ווידון גם הוכיח את עצמו ככותב מוכשר בסדרות הקומיקס שהרחיבו את העולם אותו יצר בסדרות הטלוויזיה שלו - במיוחד "פריי", שתיארה את העתיד הרחוק של אותו עולם ו-"סיפורי הקוטלות" שנתנה לו פרספקטיבה היסטורית. כל אלה עוררו ציפיות גבוהות מאוד, ובדיעבד, מסתבר, גבוהות מדי - כאשר הוכרז כי ווידון נשכר על ידי חברת "מרוול" לעבוד על אחת מסדרות ה-"אקס-מן". החוברת הראשונה בסדרה Astonishing X-Men נפתחת עם שובה של המוטאנטית קיטי פרייד לבית-הספר של צ'ארלס קסאווייר, הפעם כחלק מסגל-ההוראה. קסאווייר עצמו נמצא בשנת שבתון, ואת מקומו ממלא סייקלופס, המתאבל עדיין על זוגתו ג'ין גריי, ומוצא נחמה בזרועותיה של אמה פרוסט. לשלישייה הזאת מצטרפים גם וולברין וביסט, שסייקלופס מנסה לשכנעם לחזור לערכים הישנים והטובים שאפיינו פעם את המוסד שהוא ניצב בראשו (מעשי-גבורה ותלבושות צבעוניות). וישנה גם ילדה שחווה סיוטים, הרצאה משמימה על "מהם מוטאנטים", ומשבר בני-ערובה. זו איננה הפעם הראשונה בה דרכם של ווידון והאקס-מן מצטלבים: אחת הטיוטות לתסריט של סרט ה-"אקס-מן" הראשון יצאה ממעבד התמלילים שלו, ולמרבה האירוניה מה שנותר ממנה על המסך הוא אחת השורות המביכות ביותר בסרט כולו ("אתה יודע מה קורה לקרפד שחוטף מכת-ברק?..."). את העוול ההיסטורי הזה ווידון בהחלט מצליח לתקן: אין בחוברת אפילו שורת דיאלוג אחת שמזכירה את הביזיון העגום ההוא. מצד שני, אם בדיאלוג עסקינן, הרי שמדובר באכזבה הגדולה הראשונה של החוברת - הדיאלוגים, למרות שאינם רעים, הם הרבה-הרבה מתחת לממוצע שמעריציו של ווידון רגילים אליו. הם חסרים את הברק והשנינות שאפיינו את עבודתו הטלוויזיונית של ווידון, ולמעשה גם את עבודותיו הקודמות בקומיקס. הדיאלוג בחוברת נשמע לרוב יבש וקורקטי, ולעיתים קרובות הוא גולש לטרחני. וזו, מסתבר, הבעיה הפחות גדולה של החוברת. הבעיה היותר כואבת היא הסיפור עצמו. ווידון מגלה כאן את אחד החסרונות המהותיים שלו בתור כותב קומיקס - חוסר יכולת לטפל בכמה התרחשויות המתחוללות בו-זמנית. סיפורי הקומיקס אותם כתב ביקום של "באפי" עקבו בדרך-כלל אחרי דמות אחד בקו-עלילה ליניארי יחסית. בחוברת הראשונה של Astonishing X-Men ישנם לא-פחות מארבעה קווי-עלילה כאלה, והמעבר ביניהם הוא שרירותי, סהרורי, מבולבל, ויוצר תחושה שווידון פשוט הלך לאיבוד בתוך הסיפור שהוא עצמו טווה (והקוראים ביחד אתו). מבלי לפזר ספוילרים, סופה של החוברת לא נותן שום רמז לגבי הצורה בה קווי העלילה האלה אמורים להיפגש, ומה שיותר גרוע - אף אחד מהם לא מסתיים ב-"קליף-האנגר" ראוי לשמו, שהיה יכול לעורר את סקרנותם של הקוראים אודות מה שעתיד להתרחש. המסמר האחרון, ובלי ספק הכואב ביותר בארון של החוברת, הוא הדמויות. ישנם שניים-שלושה רגעים חביבים בהם המורשת הטלוויזיונית של ווידון משתרבבת לתוך הסיפור - רגעים בהם בית-הספר למוטאנטים מזכיר קצת את תיכון סאנידייל (מנקודת מבטם של המורים הפעם), והדינאמיקה הקבוצתית של הגיבורים, שלרגע נראים כאילו הם עובדים במשרד החקירות של אנג'ל. אבל מדובר, כאמור, בהבלחות קצרות. במשך רוב הזמן, גיבורי החוברת מפגינים אישיות של בולי-עץ קפואים, ומעוררים הזדהות בערך באותה מידה. בניגוד לכותב טלוויזיה ידוע אחר, ג' מייקל סטרזינסקי ("בבילון 5") שקיבל על עצמו את הטיפול בדמות ידועה אחרת של מארוול, ספיידרמן, וחולל מהפכה שלמה בכל הנוגע לדמות ולמיתולוגיה המקיפה אותה, ווידון מגלה רתיעה תמוהה מלספק פרשנות ייחודית לדמויות אותן הוא קיבל. הציורים של ג'ון קאסאדיי הם ברמה יותר גבוהה מהסיפור, אם כי לא הרבה יותר גבוהה. עיצוב הדמויות הוא טוב וריאליסטי, גם אם לרובן יש טווח הבעות-פנים מצומצם למדי. עיצוב המדים של הגיבורים סביר, אבל לא מדהים. את פסק הדין בכל הנוגע לדינאמיות של הציורים אני משהה לחוברות הבאות - בחוברת הראשונה פשוט אין מספיק אקשן כדי להגיע למסקנות חד-משמעיות. הצביעה של לורה מרטין מעט מונוטונית, אבל בסך-הכול מספקת את הסחורה. מאחר ומדובר בחוברת ראשונה, אפשר להתייחס אליה בסלחנות-יתרה כאל הצבה, מגושמת-משהו, של הכלים על הלוח. יש לקוות שהחוברות הבאות בסדרה (וצפויות עוד 11 כאלו) יתגברו על הבעיות שהתגלו בה. בינתיים, Astonishing X-Men מציגה סיפור דל, מאכזב וגם - לא נעים להודות - לא ממש מעניין. לידיעה זו התפרסמו  6  תגובות תגובות 1   אהם.. אתה לא חושב שאתה קצת ממהר לשפוט? 00:00:00  10/06/2004 עידו    סך הכול יצא רק פרק אחד שהוא כתב בינתיים. לוודון אין הרבה נסיון אם קומיקס. למעשה, אני חושב שזה הקומיקס הראשון שהוא כותב שלא קשור ליקום שלו. תן לו קצת זמן להתרגל לז'אנר ודמויות. ראבאק, זו רק התחלת הסיפור. נסה לא לחוות דעה עד פרק 3 לפחות... 2   תיקון: אם=עם 00:00:00  10/06/2004 עידו    ועמכם הסליחה... 3   לא, אני לא חושב שאני ממהר לשפוט. למה? 00:00:00  10/06/2004 רז    לחכות עד פרק 3? מהיכן הקרצת את הדרישה התמוהה הזאת? חיווי דיעה על סדרת קומיקס לפי החוברת הראשונה שלה (ובהשאלה: על סדרת טלוויזיה לפי פרק הפיילוט שלה, על טרילוגיית ספרים לפי הספר הראשון שלה, וכן הלאה) היא פרוצדורה מקובלת ומוכרת בעולם הגדול (שם, אגב, החוברת הנדונה פה זכתה לביקורות אוהדות ברובן המוחלט). לווידון יש *הרבה מאוד* ניסיון בכתיבת קומיקס - אותו פירטתי בדקדקנות בביקורת, ואפשר להוסיף עליו לא-מעט חוברות קומיקס שהוא כתב על פי "אנג'ל". יקום שלו, יקום של אחרים - מה הקשר? הכשלים עליהם הצבעתי בביקורת נוגעים ל*יכולת כתיבה לקומיקס* נקודה, בלי קשר ליקום בו הקומיקס הנ"ל מתרחש. אין *שום סיבה בעולם* לתת לאיש הנחה של מתחילים (מושג שלא קיים עבורי כמבקר בכל מקרה) - הוא כבר הוכיח שהוא יכול לכתוב ויכול לכתוב נהדר לטלוויזיה, לקולנועוגם לקומיקס. נהפוך הוא, הסטנדרטים לפיהם אני שופט עבודות שלו הם *גבוהים יותר* מאלה של כותב הקומיקס הממוצע. ואם הוא לא עומד בהם - אני עומד על זכותי לצרוח עד לב השמיים. הביקורת השלילית המופיע פה נובעת לא מהיותי אנטי-ווידון, אלא דווקא מהיותי (כפי שציינתי בביקורת) מעריץ ענק של האיש - ובתור שכזה, אני לא מוכן להתייחס לפאשלות שלו בסלחנות (ואם פורומים עתיקים היו פעילים עדיין, הייתי מביא לך כמה מובאות מרתקות פרי מקלדתי על העונה השישית של "באפי"). ואם תקרא את הביקורת (דבר שלא נראה לי שעשית - או לפחות לא בתשומת הלב הראויה) תגלה שלמרות הכל, ווידון קיבל ממני כמות בלתי מתקבלת על הדעת של הנאה מהספק - במיוחד בפסקה האחרונה שלה. ובמבט לאחור, הפסקה הזאת אכן נראית סלחנית מדי - ללא השם המפורש של הכותב המופיע בחוברת, היא כנראה הייתה מוצאת את דרכה בטיסה ישירה אל מחוץ לחלון שלי, אחרי חמישה עמודים, פלוס-מינוס. 4   או-ווה, איזה עצבים... 00:00:00  14/06/2004 עידו    קודם כל, חזרתי וסרקתי שוב, רק כדי להיות בטוח, ולא ראיתי בדוגמאות שהבאת אפילו אחד שלא מתוך היקום של באפי ואנג'ל, כפי שכבר אמרתי. שאלת מה הקשר, ובכן, הקשר (הדי ברור, לדעתי) הוא שאם אתה יוצר את היקום והדמויות, מן הסתם יותר קל לך למצוא עלילות ודיאלוגים מתקבלים עד הדעת, וזו כנראה גם הסיבה שוודון החל את קריירת הקומיקס שלו איתם. את ה"דרישה" לא למהר לשפוט "הקרצתי" מהעובדה שכמעט כל סאגה תמיד מתחילה חלש ולוקח זמן גם שהעלילה מתחממת והסיפור מתחיל לרוץ. רק לשם השוואה, בדוק נא את סנדמן, סדרת הקומיקס האהובה עלי, ותראה ששלושת הפרקים הראשונים גם לא היו משהו (למען האמת גיימן החל להשתפר רק בסביבות פרק 5 או 6). הוסף לכך את העובדה שלוודון יש כ12 דמויות ושלושה קווי עלילה על הראש, שהוא נכנס מאמצע הסיפור, שהדמויות האלה חדשות לו ושבינתיים היו לו רק כ-25 עמודים לעשות את כל זה, עד שפלא שהפרק הראשון לא היה קטסטרופה מוחלטת (ולא, הוא לא היה. אני בטוח שחובב קומיקס כמוך כבר ראה די והותר דוגמאות לקומיקס רע באמת). ואל תטען שזו "פרוצדורה מוכרת בעולם הגדול" (על ידי מי בדיוק? המוסד הממלכתי לביקורות קומיקס???) אכן, זכותך לצרוח עד לב השמיים ועד סוף העולם, מכאן ועד הודעה חדשה - אבל זה עדיין לא אומר שזה הוגן. ודבר אחרון - בשום מקום לא אמרתי שאתה "אנטי-וודון", רק *הצעתי* שתנסה להרגע טיפה ולשקול יותר במתינות, הצעה שבבירור לא קיבלת. 5   ועוד משהו 00:00:00  14/06/2004 עידו    אני בשום פנים לא אומר שאהבתי את החוברת הזו. להיפך, חשבתי שהיא סבלה מרוב המגרעות שכבר ציינת, אבל אני לא שופט ספר עד פי שני העמודים הראשונים שלו. כנ"ל בטלוויזיה - על הפרקים הראשונים של באפי ובבילון 5 עדיף שלא ייאמר דבר, ובכל זאת הם השתפרו בצורה אדירה מאוחר יותר. אז למה לא לתת הנחות למתחילים בדיוק? 6   לא נראה לי שהבנת. 00:00:00  15/06/2004 רז    צ'מע, מצטער אם הטון שלי נשמע תקיף משהו, אבל באמת - לא נראה לי שהבנת. הכשלים עליהם הצבעתי בביקורת הם כשלים בסיסיים - דיאלוגים לא-משהו, חוסר-יכולת מזעזע לעבור בין סיטואציה אחת לשניה, דמויות מקרטון. אין *שום קשר* לעובדה שמדובר בעולם שלא שייך לכותב - הדברים האלה מעידים על *יכולת כתיבה* נטו, נקודה. שוב, אם השם "ג'וס וידון" לא היה מופיע על עטיפת החוברת, הייתי תוהה מה גרם למרוול לשכור את שירותיו של הליצן חסר-הכשרון שאחראי למחדל הזה. ממש כך. אם כבר, בנוגע לדמויות, העבודה של וידון אמורה להיות *יותר קלה* מאחר ומישהו כבר עשה עבורו את העבודה השחורה של יצירת הדמויות, היחסים בינן וכו' (ואגב, וידון עובד פה עם חמש דמויות בסך הכל. לא 12). לגבי "פרוצדורה מקובלת" - כמה ביקורות קומיקס יצא לך לקרוא לאחרונה? אני מפנה אותך לאתרים כגון "המסילה הרביעית", X-Axis, ומגזין המד"ב הבריטי (המצוין) SFX - סתם שלוש דוגמאות מייצגות, שבכולן, ללא יוצא מן הכלל, הביקורת נכתבת על סמך חוברת בודדת, ואם זו החוברת הראשונה בסדרה - גורלה של הסדרה נקבע לשבט או לחסד על פי החוברת הנ"ל. אין הנחות. כן, "בבילון", "באפי" ו-"סאנדמן" לא הפגינו שלמות מהשניה הראשונה. אבל הן בהחלט הראו *פוטנציאל* מהשניה הראשונה - משהו שאי-אפשר לומר על החוברת הנדונה פה. ולסיום - הטיעון "יש יותר גרוע" - נו, באמת. תמיד יש יותר גרוע. זה לא תירוץ בכלל. לתחילת הכתבה

קישורים מארוול קומיקס - אתר רשמי ג'וס ווידון - אתר מעריצים חדשות אחרונות קולנוע 19/11/2010 זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו 11/09/2010 עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג 14/08/2010 חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה 08/08/2010 הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס 30/07/2010 הנוסע השמיני : ההתחלה טלויזיה 17/10/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון 30/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 75 27/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 74 20/09/2010 פרק השבוע של האקס-מן פרק 73 10/09/2010 פרק השבוע של האקס מן- פרק 72 ספרים 06/09/2010 הוצאה מחודשת לצלל-אלף 30/07/2010 אן רייס משתגעת סופית 25/07/2010 ספר הנופלים של מאלאזן נסגר. 14/07/2010 הכבוד המיצרי 27/06/2010 והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן סיפורים 04/06/2010 נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010 02/05/2008 סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008 12/09/2007 שנה טובה 09/08/2007 פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א' 06/08/2007 תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת קומיקס 22/07/2010 האם היו ערפדים בתורה? 13/07/2010 הארווי פארקר נפטר בגיל 70 15/07/2009 קומיקס וירקות לפרס אייזנר 05/07/2009 מייקל ג'קסון הקומיקס 03/06/2009 אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch מקומי 02/09/2010 להפחיד בעברית 26/07/2010 פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות 24/05/2010 קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון 28/11/2009 כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך! 15/08/2009 מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון מסע בין כוכבים 15/05/2009 Q כאן 12/05/2009 צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג' 11/05/2009 קפטן גים טי קרי דור ההמשך 05/05/2009 אבודים במסע בין כוכבים 17/04/2009 וכך זה התחיל אנימה 02/09/2008   Voltron בדרך למסך הגדול 17/04/2008   Ghost in the Shell -3D 20/03/2008   פוניו לא סתם על הצוק 19/03/2008   'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה 16/03/2008   קיטארו למבוגרים אימה 12/09/2007   שנה טובה 13/11/2006   הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2 06/11/2006   מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4 25/10/2006   זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים'' 24/10/2006   פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו משחקי תפקידים 05/02/2010   כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010 27/09/2007   טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר 12/09/2007   שנה טובה 24/07/2007   כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים 26/02/2007   כנס ביגור עתידנות 11/12/2008   הלו, שומעים אותי? 23/11/2008   פריצת דרך בהשתלות 05/11/2008   אנרגיה סולארית 31/10/2008   מטוסים גרעיניים? 24/10/2008   שמש נצחית בראש צלול משחקי מחשב 25/07/2010   הטריילר החדש של DC universe 26/06/2009   מלחמת הכוכבים לגו 19/02/2009   Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008 18/07/2008   DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים 14/06/2008   Old Republic 3? כתבות אחרונות קולנוע איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו. חגי אלקיים 27/06/2010 שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות. טלויזיה פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995) 25/12/2008 במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור. ספרים ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי עופר ברנשטיין 06/10/2008 כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין. סיפורים פנטזי.קון 2009 יוליה שנרר 11/08/2009 מציאות או פנטזיה? קומיקס צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג 18/04/2008 מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו. מקומי אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי איתן גפני 16/05/2007 מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2 איתן גפני 16/05/2007 איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים מסע בין כוכבים Fuzion- the generic rules אבי סבג 01/12/2006 חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו. אנימה כוח המחץ- התמונות עומרי בר-לב 30/01/2009 אימה מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב 20/07/2010 מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה. משחקי תפקידים עתידנות משחקי מחשב