|
|
|
|
|
|
|
הולך נגד הרוח - ביקורת סדרה
רז גרינברג |
|||||
|
|
|||||
| Ninja Scroll - הסדרה, מהווה את המתאבן הרשמי לסרט הקולנוע השני באותו השם, עליו שוקד הבמאי יושיאקי קוואג'ירי בימים אלו ממש. רז גרינברג לא כל כך מצא את הקשר בין יצירת המופת הקולנועית לבין השגרה הטלוויזיונית שממשיכה אותה. | |||||
בראשית היה ג'וביי יאגיו - דמות היסטורית, אמיתית לחלוטין, בן למשפחת אומני-חרב ששירתה את משפחת טוקוגוואה במאבקי השליטה העקובים מדם על יפאן ההיסטורית. עם עלייתה של המשפחה לשלטון במדינה במאה ה-17, והקמת הבירה בעיר אדו (טוקיו של ימינו), קיבלו לוחמי יאגיו מעמד מיוחד של מדריכי-לחימה עבור השוגונים של משפחת טוקוגוואה. ג'וביי, אחד הלוחמים המבריקים של משפחת יאגיו, הצטיין מגיל צעיר בתפקיד זה, ונראה כי נכונה לו קריירה מזהירה כמדריך הלוחמה של משפחת השוגון. אך קריירה זו נקטעה בחדות כאשר בגיל 24 נטש ג'וביי את ארמון השוגון, ללא סיבה נראית לעין. אין כל רשומות בכרוניקות המשפחה המתייחסות אליו מגיל זה, עד שהגיע לגיל 36 - בו הוא חזר לארמון. לאחר שובו לארמון הוא שימש כמפקח מטעם משפחת השוגון, ולאחר מותו של אביו ניהל את האדמות שברשות משפחתו. הוא נפטר בפתאומיות בגיל 44. מה קרה באותן 12 שנים בהן נראה כי ג'וביי נעלם מעל פני האדמה? התיאוריות בנושא רבות ומגוונות - משמועות אודות היותו מרגל עבור השוגון ועד לרמיזות על חוסר כבוד לרמי-מעלה שהביא לגירושו מהארמון - והן שימשו חומר גלם לעשרות סיפורים ואגדות אודות דמותו הנודדת ברחבי המדינה, קוראת תיגר על סמוראים שחצנים וכנופיות של שודדים, ויכולה להם. אגדות אלה, בתורן, שימשו חומר גלם לספרים פופולאריים וקומיקס אודות הדמות וכמובן - לסרטים אודותיה. וכך, לפני עשר שנים, נכנס לתמונה יושיאקי קוואג'ירי - אז במאי אנימה צעיר ומבריק שעשה לעצמו שם בזכות סרט האימה/פנטסיה המסוגנן והאירוטי Wicked City. הוא החליט ליצור את גרסת האנימה האולטימטיבית לג'וביי, שתתן כבוד לגיבור ההיסטורי והפולקלורי, אבל גם תקרוץ לקהל העכשווי, עם התייחסויות למערבוני ספגטי, ולסרטי מד"ב ופנטסיה מערביים. התוצאה - Ninja Scroll (או בשם המקורי - "ג'וביי נינג'ת הרוח"). בסרט, יצא ג'וביי (ששם משפחתו שונה ל-"קיבאגאמי" - כנראה כדי שניתן יהיה לרשום זכויות יוצרים על הדמות) מלווה בנינג'ה יפיפייה המסתירה סוד טראגי, ובנזיר ערמומי בשירות השלטון, כנגד מזימה להפלת שלטון טוקוגוואה. הסרט נחשב עד היום לקלאסיקה ולמרות שחלף עשור מאז צאתו למסכים, עדיין לא קם לא מתחרה - לא באנימציה היפאנית ולא מחוץ לה - בשילוב המושלם בין אקשן וירטואוזי לקצב מסחרר. קוואג'ירי עצמו לא הצליח לשחזר את ההישג של Ninja Scroll. מאז הסרט, הוא ביים רק סרט נוסף אחד באורך מלא (Vampire Hunter D: Bloodlust, שהיה אמנם מרהיב מאוד, אבל גם מאכזב למדי), הפיק מספר סדרות טלוויזיה, ולאחרונה אפשר היה לראות סרט קצר בבימויו - "תוכנה" מתוך פרויקט ה-"אנימטריקס" - המוכיח כי כישרונו בבימוי אקשן עדיין חד כשהיה. אבל גם הסרט הזה עדיין לא מתקרב לפסגה אליה הוא הגיע קודם לכן. וכעת מגיעה למדפים סדרת הטלוויזיה הממשיכה את אירועי הסרט Ninja Scroll ב-13 פרקים. ג'וביי, גיבור הסרט, ודקוואן, הנזיר שליווה אותו, חוזרים, ואליהם מתלווים גם שיגורה, צעירה דעתנית ועקשנית, בעלת כוחות שהיא עצמה אינה מודעת להם, וצובוטה, גנב צעיר שהדיוקן שלו יכול להופיע במילון ליד הערך "קוץ בתחת". כל החבורה הזאת יוצאת למסע, ובכל אחד מפרקי הסדרה מתייצב מולה פסיכופאת (או פסיכופאתית) תורנית בעל\ת כוחות על-טבעיים, וג'וביי הורג אותם, בזה אחר זה. חייבים להודות - תחכום עלילתי גם לא היה הצד החזק של הסרט. אבל הסרט התהדר כאמור, בקצב מושלם ובתסריט מהודק, שבסדרה אין. הפרקים מתחלקים, לרוב, בין ניסיונות לדחוס את כל המסגרת העלילתית של הסרט לפרק אחד (וזה נגמר לרוב בפרק לא-מובן בעליל), או בלקיחת סצנת אקשן אחת דוגמת אלו שבסרט, ומתיחה שלה לאורך פרק שלם (וזה לרוב מעייף). דווקא המבנה של סדרת טלוויזיה היה יכול לספק הזדמנויות לעלילה מתוחכמת יותר, אבל מלבד כמה יוצאי דופן בודדים (במיוחד הפרק המצמרר בו ג'וביי מוצא את עצמו נתון לחסדיה של אישה שאת בעלה הוא הרג) הסדרה לא מספקת אותה. הפרקים פועלים, לרוב על פי הנוסחה הקבועה: ג'וביי נגד המפלצת התורנית. גם בתחום העיצוב נעשו כמה בחירות תמוהות למדי. אם הסרט עדיין שמר על קשר רופף כלשהו לתקופה ההיסטורית בה הוא מתרחש, בסדרה הקשר הזה כמעט ואינו קיים. גלריית המפלצות המופיעה בו נראית כאילו היא יצאה היישר מתוך הסדרה המצוירת "הי-מן ואדוני היקום", וגם עיצוב הסביבה לא ייחודי מספיק בשביל להעביר את רוח התקופה בה היא אמורה להתרחש. במקום העיצוב החד שאפיין את הגיבורים בסרט, בסדרה הם קיבלו תווי-פנים עגולים ורכים יותר, שהיו מתפקדים יופי בכל ז'אנר, פרט לז'אנר האקשן האלים אליו שייכת הסדרה. אגב גיבורים - קשה שלא לתהות אם דמויותיהם של ג'וביי ודקוואן מהסרט לא עברו שטיפת-מוח כלשהי, שהפכה אותם לאנשים סימפטיים וחברותיים בהרבה מכפי שהיו בסרט. גם היחסים הטובים בינם נראים לא ממש במקום, עבור הצופים הזוכרים כיצד הסרט הסתיים. ובכל זאת, לא צריך לחפור עמוק מדי כדי לגלות את הדברים הטובים בסדרה. שיגורה, הצלע הנשית בחבורה, היא דמות מעניינת למדי, גם אם היא חסרה את העומק הטראגי של קגרו מהסרט. האקשן, בבימויו של טצואו סאטו (קוואג'ירי הסתפק רק בכתיבת התסריט והפקת הסדרה), שידוע בעיקר כבמאי של אקשן קומי קליל (למשל בקומדיית המד"ב "נדסיקו"), מוכיח בסדרה שהוא יודע לביים גם אקשן רציני וסוחף - ברוטאלי כמו זה של הסרט, אבל קצת פחות גראפי (וזה לא חיסרון). האנימציה מרהיבה והצבעים העזים מספקים אווירה מתאימה. הפסקול המלווה את הסדרה הוא לא רע בכלל, למרות שלוקח זמן להתרגל אליו. רק קחו בחשבון שאחרי שראיתם את הפרק הראשון - ב-12 הפרקים שבאים אחריו מחכה לכם הרבה מאוד מאותו הדבר. ובכל זאת, חובבי הסרט - ויש לא מעט כאלו - מן הסתם לא יוותרו על צפייה בסדרה, כמתאבן לקראת Ninja Scroll 2, סרט ההמשך עליו שוקד קוואג'ירי כעת, שאמור לצאת ב-2005. | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |