|
|||||
|
ליגה משלהם - ביקורת סרט
אלי הרשטיין |
|||||
|
|
|||||
| אלי הרשטיין שובר את הקונצנזוס הלאומי בנוגע ל"ג'נטלמנים מובחרים" ומודה במבוכה שהוא פשוט אהב את הסרט. | |||||
| ג'נטלמנים מובחרים (League of Extraordinary Gentlemen) במאי: סטיבן נורינגטון מפיקים: דון מרפי, מארק גורדון, טרוור אלברט תסריט: אלן מור (נובלה גראפית), ג'יימס רובינסון צילום: דן לאוסטסן עיצוב אומנותי: קרול ספייר מוסיקה: טרוור ג'ונס עריכה: פול רובל תלבושות: ג'קלין ווסט בהשתתפות: שון קונרי (אלן קוואטרמיין), נאסראדין שאה (קפטן נמו), פיטה וילסון (מינה הארקר), טוני קורן (רודני סקינר), סטיוארט טאונסנד (דוריאן גריי), שיין ווסט (תום סוייר), ג'ייסון פלמינג (דוקטור ג'קיל ומר הייד). ארה"ב 2003, צבע 110ד' ובכן, תחילה לחוקי המשחק: אגדות כידוע אינן מתות. עם הזמן החולף הן פוגשות באגדות חדשות, משתנות, מתעוותות ולבסוף מתערבבות זו בזו ויוצרות אגדות חדשות משלהן וחוזר חלילה. החוק הראשון של האגדות, בדיוק כמו בסרטים מצויירים, קובע כי הגיבור הטוב אינו יכול להיפגע ואינו יכול למות. הוא יכול אולי להיפצע באופן המאפשר לו לחזור לפעילות בתוך חמש דקות (לכל היותר) ואם הוא גיבור אגדה מודרני ואולי יש לומר פוסט-מודרני, הרי ששמורה לו הזכות המיוחדת לפרוע מדי פעם את תסרוקתו הסדורה, המעוצבת למשעי. בשנת 1899, שלהי המאה ה - 19 בואך המאה ה-20, ביקום של אגדה ושל דמיון, עולם בו שרלוק הולמס הוא חבר של כבוד באקדמיה הבריטית למדעים ופיליאס פוג הוא גיבור לאומי, חוברים להם שבע דמויות מן הישוב, השמנה והסלטה של ארץ האגדות, למבצע אחד אחרון, שלאחריו תיוולד המאה ה-20 לתוך עולם מובן יותר ומאיים הרבה פחות. אלן קוורטרמיין, גיבור ספר ההרפתקאות הקלאסי של ריידר האגארד "מכרות המלך שלמה", בגילומו של השחקן הוותיק שון קונרי, הלו הוא ג'יימס בונד הראשון בשירות הוד מלכותה, מוביל קבוצת הרפתקנים במאבק נגד האביר האפל הידוע רק בכינויו "הפאנטום". בראשית הסרט, אשר בנוי, כמדומה במוכוון, כקווסט במשחק תפקידים בעל חוקים ולוגיקה פנימית משל עצמו, מגייס אדם בשם M את אלן קוורטרמיין למשימה למען דגל האימפריה הבריטית. אט אט מצטרפים לחבורה מר דוריאן גריי (סטיוארט טאונסנד), הזכור אולי למי מכם מתוך סיפור המתח הקלאסי 'תמונתו של דוריאן גריי' של הסופר הבריטי אוסקר וויילד, קפטן נימו (השחקן ההודי נאסראדין שאה) הידוע לשמצה במרחבי הימים, מתוך ספרו של ז'ול וורן 'עשרים אלף מיל מתחת למים', מיסטר הייד ההופך לעיתים למר ג'קל , האנטי-גיבור מספרו של רוברט לואי סטיבנסון 'ד'ר ג'קל ומיסטר הייד', רודני סקינר אשר גנב ושתה את השיקוי ההופך אותך לרואה ואינו נראה, מתוך ספרו של ה'. ג'. וולס 'הרואה ואינו נראה', מינה הארקר (פיטה ווילסון היא ניקיטה הטלוויזיונית) שהסתובבה בעבר עם צייד הערפדים ואן הלסינג, בעת שזה עסק בצייד דראקולה מתוך ספרו של בראם סטוקר באותו השם, וכאילו כדי לחלוק מקום של כבוד לספרות האמריקנית הקלאסית הרי שלחבורה מצטרף כלאחר כבוד, לא אחר מאשר תום סוייר (בגילומו של השחקן שיין ווסט) גיבור ספריו של מארק טוויין, 'טום סוייר' ו'הקלבריפין', כסוכן FBI יעיל ונלהב. כעת, בדיוק כמו במשחק תפקידים של ממש, משחק בו לוקח על עצמו כל אחד מהשחקנים המשתתפים תפקיד שונה, וכולם יוצאים לפתור את התעלומה או להציל את הנסיכה, גם כאן ערוכים הכלים לקראת המערכה השנייה. המסתורין פרוש בפנינו ושבעת הגיבורים יוצאים לדרך במשימה הרגילה - להציל את העולם. דרך הרפתקאות אין ספור ואקשן משובח, ומאוד לא אופייני ברכותו ובסגנונו המאופק, חוצה הבמאי סטיבן נורינגטון (בלייד) את הסרט לאורכו כשהוא מנווט את ענקי הספרות הקלאסית, בתוך העולם הבדיוני שיצר עבורם. איש איש אחר דרכו ואחר אמונתו. המפגש עם העיר לונדון במיוחד ואירופה כולה, הצבועות בקדרות אפורה וגותית, ומהוות השראה ורקע להתפתחות העלילה, הן רק חלק מהאמצעים הויזואליים המרשימים בהם מושך אותנו סטיבן נורינגטון כבחבלי קסם אל תוך הסרט המעוצב להפליא. ועם בעיצוב עסקינן, היכונו גם לפגוש את הנוסע השמיני (או שמא נאמר הגיבורה השמינית?) של 'ג'נטלמנים מובחרים', הצוללת נאוטילוס כפי שמעולם לא דמיינתם אותה. הנאוטילוס כפי שהייתה חייבת להיות, הנאוטילוס כפי שמעולם לא נהגתה. ספק רב אם ז'ול וורן יכול היה להעלות על דעתו את הנאוטילוס כפי שהיא מופיעה בסרט הזה. גם טום קלנסי שלאחר האוקטובר האדום ואפילו ג'יימס קאמרון בכבודו ובעצמו, עם הטיטאניק השוקעת, לא היו מעלים בדמיונם הקודח את הנאוטילוס אליבא דה סטיבן נורינגטון. יותר מספינות החלל ב'מלחמת הכוכבים', יותר מהדינוזאורים של שפילברג בפארק הזואולוגי שלו, אין ספק כי הנאוטילוס הזו תיחרט בזיכרונכם כאחד המראות המרשימים שעלו מעולם על מסך הקולנוע. לגופו של עניין, הרעיון המסתתר מאחורי 'ליגת הג'נטלמנים המופלאים' או 'הג'נטלמנים המובחרים' כפי שהחליטו אשפי ההפצה בישראל לקרוא לסרט, הוא עיבוד קולנועי לקומיקס של אלן מור, (עיבוד שכל קשר בינו לבין הקומיקס המקורי מסתכם בשם הסרט ובכמה מהדמויות הראשיות) הלוקח תחת כנפיו כמה יצירות קלאסיות של כל הזמנים בספרות הפנטסיה, המדע הבדיוני וההרפתקאות, ועושה בהן שמות. צריך להכיר את היקום התרבותי הרחב עליו מתבסס עולם ליגת הג'נטלמנים ואת היצירות הספרותיות עליהן בנוי הסרט, כמו גם להבין את המרקם של תרבות הקומיקס, כדי ליהנות במלואן מכל דקויותיו של הסרט. הסרט כולו מלא ורווי בבדיחות פנימיות אשר מתמזגות אל תוך הטקסט הקולנועי ונבלעות בו, ולא נודע כי באו אל קרבו. מיסטר הייד הגרוטסקי הוא 'הענק' של אלן מור, מר M המגייס לעזרתו פעם נוספת את סוכן הוד מלכותה, ואיך לכל הרוחות קשור שרלוק הולמס לכל הפרשה? אך גם ללא כל אלו, הרי שהסרט עצמו הוא סיפור הרפתקה סוחף העומד בפני עצמו, וניתן ליהנות ממנו, ללא כל צל של ספק, גם ללא הרפלקסיביות המובנית שלו. ג'נטלמנים מובחרים, מצליח לחבר עולמות של פנטסיה והרפתקה עם טקסט קומיקסאי משובח ומרקם של משחק תפקידים, משחקים אשר הפכו לפופולאריים מאוד ברחבי העולם, בראשיתו של האלף השלישי. לנוכח כל אלו, תמוהה למדי כישלונו היחסי של הסרט בקופות בארה"ב. אולי הסגנון האירופי משהו של הדמויות, ואולי העולם האירופי-אפוקליפטי הקודר בו מתרחש הסרט, סרט המיועד לקהל צעיר וטרנדי שהתרגל כבר לתרבות קולנועית היי-טקית ומטריקסית, ושכח את גיבורי הספרות המככבים בסרט. 'ג'נטלמנים מובחרים' הוא פאזל מהפנט של דמויות ומקומות, קישורים וטריביה פשוטה, המשלימים תצרף מרשים וכביר של יצירות ההרפתקה הגדולות של ימינו. זהו סרט אינטליגנטי ולעיתים מבריק, המשכיל לשלב אקשן פיקנטי בתחכום תסריטאי ודיאלוגים שנונים, כולם מתובלים במודעות ברמה הגבוהה ביותר לז'אנר בו הם פועלים, כולם חוברים יחדיו לכדי שעשוע מדהים שהוא בה בעת יצירה קולנועית פוסט-מודרניסטית מרשימה. ולסיום, זוכרים את החוק הראשון של האגדות? - ובכן זכרו רק זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל... | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |