|
|||||
|
ליל הערפדים - ביקורת ספר
אלי הרשטיין |
|||||
|
|
|||||
| מתחיל בזריחת המאה ה-21, מתנהל לו "לילה אדום", ספרו החדש של גל אמיר, בין העולמות. בין עולם המתים לעולם החיים, בן מציאות לבין הזיה, בין עולם של מעלה ומטה, בין טומאה לקדושה. | |||||
| לילה אדום - מותחן ערפדים ישראלי מקורי מאת גל אמיר עריכה: הילה בלום זמורה ביתן מוציאים לאור 184 עמודים לילה אדום הוא סיפור מתח בלשי כתוב היטב, החוצה את הקווים אל תחום האימה והמסתורין על ידי שימוש בדמויות המתקיימות על הקו ההזוי בין חיי הלילה וחיי היום האפלוליים שלהן. ערפדים אלו, הלוקחים את מנהגיהם ודאגותיהם מלב ליבה של התרבות הישראלית בת ימינו, הם גיבוריו של רומן מפתיע אם גם לא מקורי במיוחד, הסוחף את הקורא לשעה קלילה של קריאה משיבת נפש. הקונפליקט המר של קללת הערפד, הנושא עמו על גבו עול בן מאות שנים, מתחדד באופן נפלא על ידי ההשלכה הדתית-פונדמנטליסטית בדמותם של ערפדי הספר שהם שני יהודים חרדים וערבי אחד. בתרבות היהודית-החרדית או הערבית בה מתקיים שבט הערפדים של משעולים הגלילית, אין לאגדות הערפדים מדרך רגל. אלו הן אגדות נוצריות למהדרין המלוות את התרבות הנוצרית מאז ימי התחייה מחדש של ישו וטקס שתית דמו של הצלוב, דרך הגשמת החזון בספר דראקולה של מרי שלי ועד לאגדות המודרניות בנות ימינו, בדמותם של לסטט וארמנד בספריה של אן רייס וכמובן באפי קוטלת הערפדים שהפכה, על עולמה שופע המתים-החיים, לכוכבת תרבות ולסמל תרבותי של ממש. לצד כל אלו מתבלט גל אמיר ביכולתו לברוא זן חדש של ערפדים, המתנהלים על פי חוקים חדשים-ישנים, הצומחים ומותאמים ככפפה ליד, לתרבות הישראלית העכשווית בה הם חיים, או אולי למעשה לתרבות היהודית הגולתית ממנה באו. אמיר מושרש היטב בחוויה הישראלית המקומית וממנה הוא שואב את הסיטואציות, את קווי העלילה, את הדמויות הססגוניות ובעיקר את השפה הסלנגית והעסיסית בה כתוב הספר. ההשוואה המתבקשת בין החברה היהודית החרדית הסגורה, כמו גם בין החברה הערבית הסגורה לא פחות, לבין שבט הערפדים צמאי הדם, היא ללא ספק יוצאת דופן בחדותה. העימות הבלתי נמנע בין עולם הרוחות והשדים של האמונה לבין עולם ההיגיון וההיקשים של המודרניזם המדעי, הוא בליבו של הסיפור, והשלכותיו מגיעות עד לשורשי הקונפליקט הקיים כיום בין היהדות האורתודוקסית לבין זו החילונית, או בין היהדות הציונית לבין האסלאם הפונדמנטליסטי. עם זאת, הרי שהספר אינו חף מפגמים. הערפדים בספר הם ערפדים מודרניים שצפו בפולנסקי ובקופולה, אך עדיין אינם מאופיינים מספיק. הסיבה בעטייה ממשיך ערפד, במשך 35 שנים, להרוג בקורבנותיו תוך שהוא משאיר תביעות אצבעות, חפצים, וסימנים רבים אחריו, כל זאת כשהוא אינו טורח להסתיר את עצמו או לשנות את מקום מגוריו, באופן בוטה ומתריס - ובכל זאת איש אינו מצליח לתפוש אותו - נותרת עלומה גם בסיום הספר. ניתן כמובן להצדיק כל זאת בעולם המערבי המודרני אשר עוצם את עיניו, מסלק מעל פניו, ומעדיף להתעלם מכל זכר למיסטיקה או לעל טיבעי, אותם אין הוא יכול להסביר - אך אם כך הוא הדבר, כיצד ייתכן כי לאחר 35 שנים של התעלמות, מצליחים שני קציני משטרה לפענח את התעלומה, כל אחד בנפרד, בתוך שבוע אחד. גם החוקיות השולטת במנהגי האכילה וההרג של הערפדים המודרניים הללו אינה נהירה לקורא בסיום הספר. לכל אחד מהערפדים יש מנגנון "רעב" משל עצמו, שדומה כאילו מופעל על פי הצרכים העלילתיים של הכותב. גל אמיר מנסה ליצור ערפד מודרני שאינו מושפע מחוקי הכבידה - או לצורך עניינינו מחוקי הערפדים הקלאסיים, אך מפחד לקחת את הרעיון הזה לקצוות מסוכנים. הערפדים שלו, כפי שמקובל באגדות ערפדים מודרניות, אינם מושפעים מרוב האמונות התפלות, אך כמו תמיד, לבסוף, נמצאת האמונה שעובדת. בהתאמה, גם עלילת המתח של הספר שגרתית למדי ולא תרשם בספר דברי הימים של ספרות המתח הישראלית (אולי כן - אך זאת בשל גיבוריה יוצאי הדופן). הספר כולו כתוב בצורת אפיזודות קצרות המתחברות יחדיו לקו עלילה קצבי. התיאורים ויזואליים מאוד ונראה כאילו אמיר כבר ראה בעיני רוחו את הסרט. במחשבה נוספת מגלים גם כי למעשה 'לילה אדום' הוא סיפור נטול גיבור דרמטי אמיתי, אלא אם כן מתייחסים לערפד, פנחס דוב הורביץ, כאנטי גיבור. מלבדו, כל האנשים הפוקדים את הספר חולפים דרכו בחטף וממשיכים במסלולם כמקדם. כל אלו אינם מפריעים ללילה אדום להיות ספר מתח מענג. באופן מפתיע, התמהיל של חבורת ערפדים חרדית-ערבית, עם הומוסקסואל רצחני, שתיינית כרונית וחבורת קציני משטרה אימפוטנטים מהמחוז הצפוני, מצליח לעבוד ואפילו לשכנע. גל אמיר מצליח לסיים את הספר כאשר כמעט ניתן לראות את המילים "המשך יבוא" חרוטות על הדש האחורי. זהו ללא ספק אחד הספרים הטובים שנכתבו בז'אנר של המדע הבדיוני והפנטסיה המקורית בעברית. המדובר בספר הכתוב היטב, קולח ומרתק מתחילתו ועד סופו, ספר המתכתב היטב עם הז'אנר בו הוא מתפקד - קרי ספרי ערפדים - ומנסה לתת את הפירוש שלו לנוסחה השגורה של דראקולה נסיך הערפדים. בימים אלו מועמד 'לילה אדום' לפרס גפן לספר העברי המקורי בתחומי המדע הבדיוני והפנטסיה, זאת לאחר שהגיע, ובזכות, לרשימת חמשת המועמדים הסופיים בקטגוריה זו. הפרס יחולק במסגרת כנס איקון 2003, שייערך בחול המועד סוכות בסינמטק ת"א. במהלך הכנס ישתתף גם אמיר בפאנל יוצרים ישראליים שיהיה פתוח לקהל הרחב. בנוסף לכך, החלה כבר העבודה על התסריט לסרט על פי 'לילה אדום' - פרטים נוספים בקישור בצד ימין למעלה. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |