|
|||||
|
אופרת החול - ביקורת סדרה
אלי הרשטיין |
|||||
|
|
|||||
| ספרו המופתי של פרנק הרברט האב - 'חולית' הפך בחסות ערוץ המדע הבדיוני האמריקני לסדרת טלוויזיה נטולת מעוף ודמיון. אפילו משחקו של אומן הבמה וויליאם הארט משתלב בשיממון הכללי ואינו מצליח להציל את המצב. | |||||
| _________________________________________________________'חולית', תסריט ובימוי ג'ון האריסון על פי ספרו של פרנק הרברט. משחק: וויליאם הארט, אלק ניומן, ססקיה ריבס. ארה"ב 2000, צבע 265ד'. בשנת 1968 יצא לאור אחד מספרי המדע הבדיוני הטובים והמצליחים בכל הזמנים - 'חולית'. הספר היה משל אקולוגי מרתק שהתרחש על פני קיסרות בין כוכבית אדירת ממדים. הספר הפך עם השנים לקלאסיקה תרבותית אמריקנית והרברט כתב לו חמישה המשכים שזכו להצלחה מסחרית גדולה למרות שאף לא אחד מהם הצליח לשחזר את הקסם שנוצר בספר הראשון. 'חולית' הוא סיפורו של כוכב לכת נידח המצוי בלב ליבם של ארועים גלקטיים אליהם הוא נגרר בגלל המרקוח - אותו סם מאריך חיים המאפשר תנועה בגלקסיה - מרקוח אשר מקום מכורתו היחיד ביקום כולו הוא חולית - אראקיס. פול אטראידיס הוא בנו של הדוכס ליטו אטראידיס, מושל קאלאדן, המקבל לידיו את ניהולה של חולית. זהו הטריגר לסיפור חוצה עולמות של מאבק בין טוב ורע, מאבק בין שני בתי אצולה, בית הארקונן ובית אטראידיס הנאבקים על השליטה במרקוח. בשנת 1984 לקח על עצמו הבמאי המוכשר דייוויד לינץ' את המשימה הכבירה של הפיכתו של 'חולית' לסרט קולנוע עתיר תקציב. התוצאה הייתה מרהיבה מבחינה ויזואלית אך ריקנית משהו בחזית התוכן. לינץ' לקח למעשה את תשתית האקשן העלילתי של הסיפור, ובנה מסביבה סרט הרפתקאות לכל המשפחה. כל הרעיונות העמוקים של שימור סביבתי, מוסר, משמעות הטכנולוגיה, הפחד מאינטליגנציה מלאכותית ועוד רבים, נותרו מחוץ לסרטו של לינץ'. מיני סדרת הטלוויזיה 'חולית' הוקרנה לראשונה בארה"ב בשנת 2000 וכגודל התקווה כך גודל האכזבה. הליהוק פשוט אינו עובד ומצוי על סף התמוה. רמת המשחק ירודה, הבימוי סתמי והתוצאה הכללית פשוט לא מעניינת. כמו בסרטו של לינץ', גם כאן נותרת הסיבה לחשיבותו של הסם לוטה בערפל. הסיבה היא כמובן האיסור על שימוש באינטליגנציה מלאכותית לאחר שמכונות חושבות ניסו להשתלט על האנושות לפני למעלה מאלף שנים. מכיוון שטכנולוגיה גבוהה וניווט ממוחשב אינם אופציה, הרי שרק נווטי הגילדה באמצעות המרקוח, מסוגלים לנווט בין הכוכבים ולכן הם לב ליבה של האימפריה הבין כוכבית כמו גם הסם בו הם משתמשים - סם המופק באראקיס בלבד. אך רעיון זה לא מצא את דרכו אל המסך וזה אינו הרעיון היחיד שהושמט. אך גם מבחינת נעשייה הטלוויזיונית כושלת הסדרה 'חולית' בכל החזיתות כאשר הליהוק הוא אולי הבולט שבמגרעותיה. הגבירה ג'סיקה (השחקנית הבריטית ססקייה ריבס) מזכירה יותר מכל את דמותה מעוררת החלחלה של היועצת דיאנה טרוי מהסדרה הנפלאה 'מסע בין כוכבים הדור הבא', פול אטראידיס (השחקן אלק ניומן) נראה כמו נער צופים אמריקני בעל מבע מיוסר כאילו ששכח לקרוא את ההייל מרי היומית שלו, ואילו בני הארקונן נראים ומתנהגים כמו נבלים קלאסיים של הז'אנר הקומי של שנות השלושים - שלומיאלים, מגוחכים ובעיקר מטופשים. הופעתו של פייד ראות'ה (השחקן מאט קיסלאר) לא יכולה אלא לגרום לצופה געגועים קשים לדמות הצבעונית אותה גילם, בכישרון כה רב סטינג, בסרטו של דיוויד לינץ'. להשלמת מצעד הדמויות ה"מרשימות" מגיע הקיסר הפאדישה שאדם קורינו הרביעי (השחקן ג'יאנקארלו ג'יאניני) שמזכיר בהחלטותיו והתנהגותו ה"מתונה" וה"מתוחכמת" את הקיסר מינג מפלאש גורדון. אפילו הופעתו של וויליאם הארט כאב משפחת אטראידיס, הדוכס ליטו אטראידיס, אינה מצליחה להרים את הסדרה או להפיח רוח חיים במפרשיה. ואגב, צ'אני (השחקנית ברבורה קודטובה), אהובתו של פול, מופיעה לראשונה מול עיניו של פול בדמות הנראית כרוצחת סדרתית, ולו אני במקומו הייתי יורה בה מייד, פשוט מתוך בעתה. האפקטים המיוחדים ממוחשבים כולם ומחזירים את הז'אנר אחורנית אל העונה הראשונה של בבילון חמש, שנראתה במקרה הטוב כמו משחק מחשב משוכלל ובמקרה הרע כמו גיבוב של אנימציות מגומגמות המתעקשות שנתייחס אליהן ברצינות. קטעי האקשן גם הם חלשים מאוד ונראים כאילו נלקחו ממערבון זול משנות החמישים ואילו קטעי המרדפים נראים כאילו נלקחו מבאק רוג'רס במאה ה-25. העיצוב של הסדרה לוקה גם הוא בחסר ואינו מצליח להמחיש את ממדי הסיפור והעולם כפי שתוארו על ידי הרברט בספרו, בכישרון כה רב. הצלם הקפיד לצלם את הרעים מלמטה ואת הטובים בגובה העיניים, את העולם המרושע של בני הארקונן בצבעי אדום מרושע ובזווית צילום עקומה, ואילו את עולמם של בני אטריידיס והפרמן באופן ישר וחיובי, אך במקום ליצור תחושות של עולם מעוות אל מול עולם מתוקן, נוצרת אצל הצופה תחושה של פשטנות ויזואלית. עם מעט סגנון יכול היה הבמאי ליצור כאן ז'אנר ויזואלי חדש (עיין ערך דיק טרייסי) אולם בשורה התחתונה - הדלות הויזואלית קשה מנשוא. המערות המדהימות בהן מגדלים בני המדבר את צמחי העתיד שלהם במטרה לשנות את פני המדבר הפכו לערוגת עציצים עלובה ואילו מאגרי המים האדירים שנועדו להפריח את השממה הפכו לבריכות רדודות שמהן עולים באוב חזיונותיו החוזרים על עצמם של פול מואדיב אטראידיס. רק לוחמי המדבר הדררים מגלים שמץ מהאימתניות והחן שאפיינו אותם בספריו של הרברט האב ושעליהם הצליחו לשמור באומץ לב. השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא מאיזה פרק של הפאוור ריינג'רס נגנבו המסכות שמשמשות את לוחמי הארקונן. הסדרה הזו היא הוכחה ניצחת לכך שלא די בתסריט טוב או בסיפור משובח כדי להרים סדרת טלוויזיה טובה. הסיפור והתסריט אינם מצליחים להציל את הסדרה מבימוי חסר מעוף, מפגן משולב של משחק רעוע וצילום שבלוני, שמצליחים, במקרה הטוב, שלא להפריע למהלך הסיפור. כתוצאה מכל אלה נראים בני אטראידיס כמו חבורה של נערי מקהלה ואילו בני הארקונן הם חבורה של אידיוטים מנוונים, ולא בני שטן מטילי מורא כפי שהוצגו בסדרת הספרים. ברור שהמאבק ה"אימתני" בין חבורת נערי מקהלה לבין חבורה של שוטים בתלבושות מטופשות אינו מצליח לספק את הסחורה. התוצאה הסופית היא פשוט אופרת סבון מפוהקת שאינה מותירה את חותמה ואינה מזכירה אפילו את עוצמתו הפנומנאלית של המקור הספרותי. בשנת 1998 לקח בנו של פרנק הרברט, בריאן הרברט את רשימותיו של אביו המנוח והחל לכתוב, בשיתוף פעולה עם קווין ג' אנדרסון, סדרה מקדימה לשישיית הספרים של 'חולית' אותה כתב הרברט האב. טרילוגיית הבתים של חולית זכתה להצלחה גדולה וכעת כותבים השניים טרילוגיה נוספת על הג'יהאד הבטלריאני, שהתרחש כאלף שנים בטרם ארועי חולית ואשר בו מוגרו המכונות החושבות. כל סדרת הספרים של חולית ראתה אור במסגרת סדרת המדע הבדיוני של הוצאת עם עובד. בארה"ב הוקרנה בימים אלו הסדרה 'ילדי חולית', גם היא בהפקת ערוץ המדע הבדיוני, המבוססת על הספר השני והשלישי בסדרת הספרים של הרברט האב. למי שלא הסתפק בכארבע וחצי שעות של השיעמומון הזה, ניתן להזמין באמזון את גרסת הבמאי הכוללת אי אילו דקות נוספות ועוד היד נטוייה. לסיכום, הסדרה 'חולית' אינה מצליחה להתעלות ולהגיע לרמתו של המקור הספרותי ואינה מצליחה אפילו לשחזר את יופיו הויזואלי של סרטו של דיוויד לינץ' משנת 84. המדובר בסדרת טלוויזיה בינונית וחסרת דמיון המצליחה לכל היותר להיות צל חיוור של יצירה גדולה. כל שנותר הוא לקוות שההמשך הטלוויזיוני יהיה טוב מקודמו. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |