סדרת כתבות חדשה, עם ניחוח של פעם. 2 רימייקים לסרט וסדרה שגדלנו עליה ועוד בחזרה לסרט אהוב.
השבוע נתחיל עם הכתבה של רותם יפעת על קראטה קיד החדש.
מה לא נאמר בגנותה של הוליווד על כל הרימייקים לסרטים ישנים, עיבודים לקומיקסים וסדרות טלוויזיה, השראה בעקבות מתקני שעשועים, משחקי לוח ואף מסטיק? שאין מקוריות, שהיצירתיות מתה, שהכול אותו הדבר ואנחנו הצרכנים נהפכים לזומבים שרק נהנים מהמזגן באולם והאקשן הזול שמולנו וכיוב'. אי אפשר להגיד שחלק מהדברים לא נכונים, וחלק מהתוצרים מבישים ומעליבים, אבל יש מדי פעם כמה רימייקים שעצם היסוד לעשייתם ראוי ומעניין וכזה הוא הרימייק לקארטה קיד.
מבחינה נרטיבית הסיפורים זהים (ותסלחו לי על ספויילרים אבל הם די צפויים): סיפור האנדרדוג שנרדף ובעזרת מורה בעל שיטות מיוחדות מנצח את כולם וגם לומד משהו על החיים. הגרסא הנוכחית של הסיפור כוללת שני אלמנטים שונים במהותם מזה המקורי שתפסו אותי עוד לפני הצפייה: במקום לעבור מניו ג'רזי ללוס אנג'לס גיבור הסרט דרה פארקר (ג''ידן סמית') עובר עם אימו מ-דטריוט ל-בייג'ינג מה שמקצין את העניין של הבחור החדש בשכונה ומוסיף מתח בין-גזעי לקלחת (וגם מעלה את הפחדים של ארה"ב מכוחה עולה של הענק במזרח). אבל האלמנט השני שתפס אותי הוא הגיל של הגיבור. בעוד שבגרסא המקורית הדמות הייתה נער בתיכון שמגולמת על ידי שחקן בן 23, במקרה זה השחקן והדמות הם בני 12 דבר שהופך את האלימות והאכזריות לקשה פי כמה. ייתכן וכשהסרט המקורי יצא לפני 26 שנים גם המראות של בני נוער הולכים מכות היה חריג ואכזרי, אבל כיום מראות אלה היו נתפסים כמשהו שחובה על כל נער לעבור. עם נקודת התחלה כזו הרימייק הצדיק את קיומו עבורי ויצר ציפייה מסוימת, אבל זה כאמור לא הופך את הסרט לסרט טוב.
אז האם הסרט עומד בציפיות? בגדול כן, זאת מפני שמחד הוא מצליח לשמור על התבנית הסיפורית ולא יוצא מגדרו כדי להרשים אותנו ומנגד מצליח לשלב בחוכמה את השינויים שהוא מכניס בלי לפגוע באותה מסגרת. בכל הנוגע למבנה העלילה הוא עונה על הכללים של ז'אנר האנדרדוג כפי שהמקור הציב: תחילה הוא מובס, אז מחזיר מכה ולבסוף מתכונן לקרב הסופי בו כוחות הטוב לא רק יביסו את כוחות הרע אלא יחזירו אותם בתשובה. הסרט גם שומר על החוקים של סרטי הספורט כולל המונטאז' המתחייב של ההתקדמות המטאורית מפרחח רחוב עם חוש קצב סביר לאלוף קונג פו של סין. אה כן, שכחתי לציין את הפרט השולי הזה- למרות שמו של הסרט, דרה לומד מהמאסטר שלו- מר האן (ג'קי צ'אן) - את רזי הקונג פו וזה גם הטורניר שהוא משתתף בו, בכל זאת זוהי סין. זהו אלמנט אחד מיני רבים בו הסרט שומר על אמינות בחיבור למציאות וולא מעוות את התסריט לצורך מטרותיו. לכך ניתן להוסיף את העובדה שהסינים מדברים בינם לבין עצמם סינית ולאמריקאים עונים באנגלית- כמו שקורה במציאות.
אבל זהו אינו סרט מושלם, והריגושים שהוא מנפק מאד צפויים (בהתאם למקור ולז'אנר) ולא מותירים חותם מעבר לצפייה המיידית. בנוסף לכך סיפור האהבה של דרה עם נערה סינית בת גילו- שבגללו מתחיל הריב של דרה עם הנערים האחרים- מתפתח במהירות רבה מדי וגם לא ברור לאן הוא הולך- בכל זאת ילדים בני שתיים עשרה (במחשבה שנייה בעידן שלנו הם מסוגלים להרבה) והוא פוגע בזרימת הסרט. בכלל, הסרט ארוך בצורה מעט חריגה לסרט מסוגו, ועל פניו אין בכך בעיה, אבל הדבר מורגש בעת הצפייה- כשיש יותר מדי התמקדות על האימונים, הפילוסופיה שמאחוריה- כולל החלפת סצנת ה"וואקס-און/וואקס-אוף הקלאסית בסדרת חינוך על איך ללבוש את הג'קט שלך. מה לא הייתי נותן כדי להיות בישיבה בה הוחלט על השינוי הזה. גם הניסיון לתת נופח לדמותו של מר האן דרך עיסוק בטרגדיה שבעברו גם מרגישה מביכה וגם לא תורמת יותר מדי לעלילה- רק משמשת ככלי חיבור בינו לבין דרה שרואים אחד בשני תחליף למה שחסר להם בחייהם.
בסרט יש דבר אחד שמעניין אותי ועליו לא אוכל לענות והוא איך ילדים צעירים מתייחסים אליו:האם גם בעיניהם האלימות היא מוגזמת ואכזרית או שזהו עולמם ואלימות היא הפתרון להכול ודיבור הוא רק לחלשים? וגם מה יהיה בגורל הפרנצייז' הזה: האם הגרסא הבאה עוד עשרים שנה תציג ילדים בני שמונה נלחמים בקרבות על החיים והמוות? לאור המצב של החברה שלנו, אני לא אתפלא.
לידיעה זו התפרסמו3תגובות
תגובות
1 איך זה קשור למד"ב ופנטסיה?
0:19:00 15/08/2010
ניר
telor1@walla.co.il
2 לא בטוח שזה קשור
1:09:00 15/08/2010
ווידן
אבל אני חושב, שזה סוג של נוסטלגיה שדווקא כן מתלבש לי טוב באתר הזה. ביקורת נחמדה. אז למה לא.
3 אין לי בעיה עם הביקורת עצמה
5:46:00 15/08/2010
ניר
telor1@walla.co.il
אחלה ביקורת, וכל הכבוד לרותם שהשקיע מזמנו כדי לכתוב אותה.
אבל למה לשלוח אותה לאתר הזה?
באותה מידה אפשר היה לשלוח אותה לאתר על אוכל סיני (כי הסרט מתרחש בסין), לאתר על טאי צ'י (כי הסרט עוסק באמנויות לחימה) או לאתר על בניית טיסנים (כי הם נוסעים במטוס לבייג'ין).
זה פחות או יותר אותה רמה של קשר, כי צריך להבהיר את זה כאן ועכשיו- לסרט הזה אין שום קשר, ולו הקל ביותר, למדע בדיוני או פנטסיה. אם יתחילו לפרסם כאן ביקורות על סתם סרטים מכל סוג שהוא, אפשר כבר לסגור את הבסטה ולמסור את המפתחות. לא חסרים אתרי קולנוע ברחבי הרשת. האתר הזה הוא לא אחד מהם.
ושוב, שום דבר נגד הביקורת עצמה. רק תהיות על הקשר שלה לאתר הספציפי הזה. תודה ושלום.
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
