|
שוליית המתרגם (צריך לפטר אותו)
אביעד שמיר |
|||||
|
|
|||||
| שוליית הקוסם עולה בדרגה ועכשיו הוא שוליית המכשף, גם מיקי משתדרג ועכשיו הוא ניקולס קייג' | |||||
לחברת וולט דיסני יש את היכולת והמשאבים לעבד כל דבר לסרט, בתנאי שהשיגו את הזכויות עליו. הם לקחו מתקן שעשועים בשם שודדי הקריביים ובעזרת כמה גניבות ממשחקי "אי הקופים", הפכו אותו לאחת מסדרות הסרטים המצליחות בהיסטוריה. מצד שני, הנסיון לעשות דבר דומה עם "הטירה המכושפת" הסתיים במקבילה ההוליוודית לטקס סאפוקו המוני. עכשיו, דיסני שוב משתפת פעולה עם ג'רי ברוקהיימר, מפיק שודדי הקריביים, ליצירת "שוליית המכשף". שורשיו של הסיפור ב"פנטסיה", סרט האנימציה המוזיקלי של דיסני. למרות שהיה כשלון מסחרי בזמנו, פנטסיה נחשב כיום לאחד מסרטי האנימציה הטובים בכל הזמנים והסגמנט שמוקדש ליצירה "שוליית הקוסם" (כל הכבוד למתרגם שהצליח לפספס את הפרט הזה והחליף את המילה ב"מכשף") הוא אחד הקטעים המפורסמים ביותר בתולדות החברה. אם איכשהו פספסתם, פנטסיה הוא סרט של שעתיים המורכב מקטעי אנימציה המבוססים על יצירות קלאסיות מפורסמות. בקטע "שוליית הקוסם" מופיע מיקי מאוס כשוליה צעיר שמנסה לחסוך לעצמו עבודה על ידי כישוף מטאטאים שינקו את בית הקוסם במקומו. הוא מאבד את השליטה עליהם במהרה ולא מסוגל לעצור אותם, עד שהקוסם מתערב. הקטע מבוסס על פואמה סימפונית שהלחין פול דיקא בסוף המאה ה-19. דיקא עצמו הושפע מבלדה שכתב גתה מאה שנה לפניו ומסיפור שכתב לוקיאנוס מסאמוסאטה במאה ה-2 לספירת הנוצרים. במילים אחרות, לסיפור הזה, בניגוד לתוספת השיער של ניקולס קייג', יש שורשים די עמוקים. בגרסת 2010, ניקולס קייג' מגלם את בלתזר, אחד משלושה תלמידים של הקוסם המפורסם מרלין. יריבתו של מרלין, מורגנה לה פיי, זממה להעלות צבא של קוסמים מתים שישעבדו את המין האנושי ויעזרו לה להשתלט על העולם. שני חבריו של בלתזר הם הורבאת (אלפרד מולינה) וורוניקה (מוניקה בלוצ'י). כאשר מתברר שהורבאת בגד במרלין וחבר למורגנה, ורוניקה לוכדת את המכשפה בגופה ובלתזר לוכד אותה ואת הורבאת בתוך בבושקה מכושפת. הזמן שלקח לכם לקרוא את תקציר הפרולוג הזה יותר ארוך מהזמן שהסרט מקדיש לו. אנחנו רואים קטעי התרחשויות לקול קריינות, אבל יש תחושה שהחלק הזה היה אמור להיות הרבה יותר ארוך ונחתך באכזריות בעריכה. עוברות אלף שנים, במהלכן נסה בלתזר לאתר את הקוסם המרלינאי העליון. לא כל כך ברור מה זה, אבל הוא היחיד שיוכל להציל את האנושות במקרה שמורגנה משתחררת ומנסה לכבוש את העולם בריקוד Thriller המוני. החיפוש מביא אותו לניו יורק בשנת 2000, כאשר הגורל מפגיש אותו עם ילד אקסצנטרי, אך חביב, בשם דייב סטאטלר. הגורל, מעצם היותו מניאק, גם מביא לכך שדייב משחרר בטעות את הורבאת ובלתזר נאלץ ללכוד את עצמו עם הקוסם הרשע למשך עשר שנים נוספות, בכדי למנוע ממנו להרוס מילניום של חיפושים. דייב הוא היחיד שמסוגל לראות את ההתרחשויות וחבריו לספסל הלימודים מניחים שעבר התמוטטות עצבים רצינית, או שלפחות יש לו בעיה של איזון חומרים בגוף. עוד עשור חולף ודייב גדל להיות סטודנט מבריק לפיזיקה, שחי עם שותף שחור סטראוטיפי ובונה להנאתו סלילי טסלה ענקיים, כי כנראה שבעולם של ג'רי ברוקהיימר אין פייסבוק. בלתזר והורבאת יוצאים שוב לאוויר העולם ומיד ניגשים לעבודה. הורבאת רוצה למצוא את הבבושקה כדי לשחרר את מורגנה ובלתזר רוצה למצוא אותה לפניו, בכדי למנוע זאת. לשם כך, הוא מאתר שוב את דייב ומתחיל לאמן אותו מתוך אמונה שמדובר בקוסם המרלינאי העליון. שוב, הוא לא טורח להסביר מה זה אומר, אבל כנראה שזה תפקיד ממש ממש חשוב. הסרט מציג גישה מעניינת, שלא מופיעה בהרבה יצירות פנטזיה, לפיה כישוף מתבסס על עקרונות מדעיים. אמנם דרושים כוחות מיוחדים בכדי לבצע קסמים, אולם עצם הפעולה היא ניצול של חוקי הטבע. כך למשל, יצירת כדור אש מתבססת על הנעת חלקיקי האוויר במהירות גבוהה וחסימת אותו כדור, נעשית בעזרת יצירת ואקום. זה לא מסביר איך המכשפים בסרט יכולים לגרום לשינוי צורה בלי להישאר עם עודפי מסה, או ללכוד מכשפים אחרים בתוך חפצי קסם, אבל אני נותן להם קרדיט על הנסיון. באופן אירוני, ההסבר ליכולת הזו מתבסס על הרעיון השגוי מדעית שבני אדם רגילים משתמשים רק ב-10% מהמח וקוסמים יודעים לנצל את 90 האחוזים הנותרים. יש לסרט הרבה בעיות. אחת מהן, שכבר ציינתי, היא האקספוזיציה המואצת שבאה על חשבון סיפור רקע אמיתי. יש תחושה, לכל אורך הסרט, כאילו הרעיון המקורי היה ליצור מיתולוגיה מלאת פרטים, עם דמויות עמוקות ומתוסבכות, עד שהגיעו כמה מפיקים והחליטו שימכרו יותר צעצועים בעזרת סיפור פשוט ודמויות שטחיות. בלתזר והורבאת הם קרטונים שמייצגים את כוחות האור והאופל בצורה הכי פשטנית שאפשר. הורבאת היה יכול להיות דמות מוצלחת בהרבה, אם אלפרד מולינה היה מגלם אותו פחות כמו נבל מסרט אלם (מהאלה שקושרים עלמות לפסי רכבת) ויותר כמו בן אדם. נרמז שהיריבות בינו לבין בלתזר מבוססת על הרבה יותר מדעות שונות לגבי ההשתלטות של מורגנה על העולם, אבל הצד הזה של הסיפור לא זוכה לשום הרחבה. הגעתי עד כאן בלי להתייחס לשחקן הראשי בסרט. ג'יי ברוצ'ל, שבטח נראה לכם מוכר מאיפשהו (כמעט מפורסמים, מיליון דולר בייבי, הדייט שתקע אותי, רעם טרופי, Fanboys), מגלם את דייב בצורה מאוד אמינה, בהנחה שדייב אמור להיות טיפוס די מעצבן. אני לא כותב את זה בציניות, אם דייב אמור להיות מגה-חנון בעל מניירות מציקות וקול מאנפף, ג'יי ברוצ'ל עושה עבודה ממש טובה. הדבר המדהים הוא שמבלי להפוך באמצע הסרט לסמל מין כריזמטי כנהוג בהוליווד, דייב הוא הדמות היחידה שמעוררת הזדהות. הנסיון שלו להשיג את הבחורה שלא משתייכת בכלל לחוג החברתי שאין לו, הבגרות הברורה ביחס לסביבה וההתלהבות מכוחותיו החדשים לצד בלבול וחוסר אמון ביכולתו לעמוד מול מכשפה בת אלף, הם בערך הדבר היחיד שעוזר להתחבר לסרט. הוא כמו הפרופסור המטורף של ג'רי לואיס, בלי היכולת להפוך לבאדי לאב (או כמו הגרסה של אדי מרפי, בלי אדי מרפי). שוב, התסריט לא נותן לו יותר מדי מרחב לגדול, אבל בתור חנון עם עבר טראומתי שמתלבט אם יש לו בכלל את היכולת להיות הגיבור, אפשר לסמן וי על הדמות שלו. זה לא מציל את הסרט מלהיות בינוני בכל תחום אחר. אין כמעט קלישאה שהתסריט מפספס, החל מהעוזר הטיפש של הנבל (שאין שום הסבר לקיומו) ועד לקרנבל סיני עם דרקון בצ'יינה טאון (שחוגגים את היותם סינים, ככל הנראה). האפקטים לפעמים מרשימים, אבל בהחלט לא עוצרי נשימה. חוץ מניקולס קייג', הליהוק דווקא מתאים לדמויות, אבל הן כל כך שטחיות שאין לכשרון של השחקנים מקום להתבטא. יש סצנות אקשן, אבל הן לא מחדשות שום דבר ולא סוחפות, במיוחד כאשר הן רצופות משפטים שחוקים ששמענו כל כך הרבה פעמים בעבר. חלק גדול מהאשמה מוטל על העריכה של הסרט. היא גרועה כבר מהסצנה הראשונה, כאשר האקספוזיציה מואצת ואנחנו נזרקים במהירות לחלק הבא של הסיפור, בלי להבין מה בכלל הרקע. יש בסרט לא מעט בדיחות, אבל לפחות חצי מהן מתפספסות מכיוון שהעורך לא משאיר מקום לצחוק וקופץ למשפט הבא (וזה הבן אדם שערך את "היט", "המקור" ו"פלזנטוויל". איך הוא התדרדר ככה?). גם האקשן נפגע, כאשר הוא חסר קצב ודי משעמם. זה מפתיע מאחר והטריילר של הסרט נראה מבטיח. התקבל הרושם כאילו גם אם העלילה לא משהו, הסרט מבדר וסוחף. כנראה שהיו צריכים לקחת את העורך של הטריילר לערוך גם את הסרט, כי הוא הבין הרבה יותר טוב איך הסרט צריך להראות.  זה לא ששוליית המכשף סרט גרוע, אבל הוא בהחלט לא מספק את הסחורה שהטריילר הבטיח. הוא מתאים לילדים גדולים, כאלה שכבר לא נגעלים מנשיקות, אבל המילה הכי גסה שההורים מוכנים שישמעו בסרט היא "סקסי". סוף הסרט מבהיר שאם ההכנסות יהיו מספקות, יהיה גם סרט המשך ואולי בו הדמויות יזכו להתפתח. כרגע, זה נראה כמו ניסוי כלים, האם אנשים מעוניינים לראות סרט על קוסם צעיר שאינו מבוסס על סדרת ספרים מפורסמת ולא דורש להפעיל יותר מדי את שרירי החשיבה. | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |