|
The gathering storm מאת רוברט ג'ורדן וברנדון סנדרסון
צפריר גרוסמן |
|||||
|
|
|||||
| עורך הספרות החדש שלנו,צפריר גרוסמן, מגיש לנו את הביקורת הראשונה שלו. הספר האחרון של סדרת כישור הזמן. האם ג'ורדון מתהפך בקברו? | |||||
ייתכנו מעט ספויילרים לסדרת "מחזור כישור הזמן", עקב כך שמדובר בספר מס' 12 בסדרה לא קטנה בכלל וקשה, עד בלתי אפשרי, להגיד מילה על הסדרה מבלי להרוס את שלושת הספרים הראשונים. אני מצטער מראש, אם הרסתי למישהו את אחת ההפתעות.  מוות ותחייה בשנת 2007, עולם הפנטזיה הוכה בתדהמה. ג'יימס אוליבר ריגני ג'וניור, הידוע יותר בשם העט שלו, רוברט ג'ורדן, נפטר בטרם עת בגיל 58 ממחלה ממארת שכרסמה בגופו בשלוש השנים האחרונות. מעבר להיותו אדם חביב ששמר על קשר חם עם מעריציו בכל העולם, רוברט ג'ורדן הוא הסופר של האפוס האימתני "כישור הזמן", שספרו הראשון יצא בשנת 1990 ולאחר שבע עשרה שנים ואחד עשר ספרים, הוא לא הראה כל סימן שהסדרה הפופולארית עומדת להסתיים בקרוב. המעריצים הרבים של הסדרה מרטו את שיערם בהיסטריה. רוברט ג'ורדן עסק בימיו האחרונים בכתיבת הספר האחרון של הסדרה, שנקרא באופן זמני "זיכרון האור", וכעת לא היה סוף לסדרה. הוצאת טור, שמוציאה את ספריו של ג'ורדן התחילה במסע חיפושים למצוא את הסופר החדש. הארייט מקדוגל, העורכת של הסדרה ואלמנתו של רוברט ג'ורדן, בחרה בסופר פנטזיה צעיר (מסיבות מובנות) וכישרוני שיהיה מסוגל לסיים את הסדרה. הסופר הוא ברנדון סנדרסון, סופר פנטזיה מצליח של טור, כתב כמה סדרות פנטזיה שהיו רבי מכר. קוראי הפנטזיה בעברית, אולי מכירים אותו מספרו "אלנטריס" (הוצאת כוכבי כסף), ולא, אין לו קשר לדני סנדרסון. סנדרסון כותב לרוב פנטזיות עם אלמנטים אפלים, כולל הרבה תככים מלכותיים ושיטות קסם ייחודיות. החיבור בין סנדרסון לג'ורדן, לפי דעת העורכים, היה יכול להיות הדבר שיציל את הסדרה מאיבדון. לאחר כתיבה מאומצת של סנדרסון על פי חומרים של רוברט ג'ורדן, הספר ה-12 בסדרת כישור הזמן "The Gathering Darkness" ("הסערה המתקרבת", בתרגום חופשי). הספר, כמובן, הפך לרב מכר מיידי, ולפי הוצאת "אופוס", שהוציאה עד היום עד ספריו של רוברט ג'ורדן, הספר יתורגם לעברית ברגע שכמה עניינים משפטיים יסגרו בינם לבין ההוצאה לאור. אבל השאלה שמקננת בראשי הקוראים בארץ ובעולם היא, האם ברנדון סנדרסון, מסוגל להיכנס לנעליו הגדולות של ג'ורדן ולסיים את הסיפור לשביעות רצונם של הקוראים, בייחוד לאחר שרוברט ג'ורדן התחיל להתדרדר בספריו האחרונים ולכתוב 600 עמודים על שום דבר. על מה כל הסיפור הזה? אז מה זה כישור הזמן? שמות רבים ניתנו לסדרה, לא רובם מחמיאים, כולל "כיור הזמן" האלמותי. רבים מכנים אותה הפנטזיה הגדולה ביותר שיצאה מאז טולקין, כמה אינם מוכנים להתקרב אליה ממספר סיבות. הגודל העצום של הספרים (שבעברית כל ספר חולק לשניים), העובדה שהיא לא הסתיימה, ושהיא עוסקת פחות בתככים ויותר מדי בשמלות הנשים ובאתיקות ארוחת הערב של התרבויות. הסיפור מזכיר בתחילתו של אפוס הגיבור הידוע של קמפבל, שהופיע כבר בספרים קודמים כמו ה"בלגריאד" של דיוויד אדינגס, "שאנארה" של טרי ברוקס, אבל כמו הסדרות האלו, גם לקראת הספרים הבאים, מתחילים לראות את ההתפצלות לכיוון אחר. רנד אל'תור הוא נער חווה פשוט שחי חיים רגילים לחלוטין, עד אשר קוסמת נודדת מגיעה לכפרו ולוקחת אותו וכמה מחבריו למסע שבעקבותיו הוא מוצא את גורלו. נשמע פשוט, נכון? ההיפך הוא הנכון. הסדרה כוללת תיאור מפורט של תרבויות העולם, הדמויות עצמן מלאות ועגולות, ויש היסטוריה מפורטת של העולם הנמשכת כמה אלפי שנים. הרפתקאותיו של רנד אל'תור וחבריו הטובים מאט ופרין הפכו לנכס צאן ברזל של ספרות הפנטזיה, אבל בערך בספר החמישי (באנגלית), הסדרה החלה לקבל תפנית אחרת. הספרים הפכו לעבים יותר, העלילה לרחבה יותר, ודמויות חדשות נוספו, כל כך הרבה דמויות (עד היום יש 1,880 דמויות בעלות שם) דורשות קווי עלילה חדשים וקשה היה לעקוב אחרי הכול ללא קונקורדנציה מסודרת, וחלק מהעלילות הראשיות והמעניינות נזנחו לטובת עלילות משניות של מריבות נשים (נושא שחוזר הרבה בספרות של ג'ורדן), נשפים מפוארים והליכות אינסופיות וויכוחים לרוב. קהל המעריצים של הסדרה החל להתרחק מהספרים, מכיוון שהיה ניתן לתמצת ספר שלם של 800 עמודים ב-10 עמודי A4. רוברט ג'ורדן החל לאחר בכתיבתו. אם פעם היה יוצא ספר בשנה, עכשיו יצא ספר חדש כל שלוש-ארבע שנים (*שיעול* ג'ורג' מרטין *שיעול*), וכל ספר לא קידם את העלילה, אלא דש שוב ושוב באותם קווי עלילה משניים שלא קידמו את העלילה הראשית לשום מקום. בספר האחרון וה-11, "Knife Of Dreams" (תורגם בעברית בשמות "סכין החלומות" ו"עגור הזהב", הוצאת אופוס), נראה שג'ורדן מתחיל לאסוף את הקווים ומחכה לתת לנו סיום נהדר של הסדרה בספר ה-12, ואז, כפי שכתבתי בתחילה, הוא נפטר ללא המשך. הסערה מגיעה בתחילת הספר אנחנו הופכים להיות מודעים לסערה שמגיעה לעולם של כישור הזמן (הנקרא "רנדלנד" על ידי המעריצים), היא על-טבעית ומכסה את השמש. בדומה לסערה האיומה שמבשרת על בוא הקרב האחרון, טאי'מון גאידון, מצב רוחו של רנד אל'תור, הדרקון שנולד מחדש, הופך להיות קודר וקודר, כשהוא מבין כי גם סופו קרב, כי הדרקון לא מסוגל להמשיך ולחיות לאחר הקרב האחרון, לפי כל הנבואות והפצעים הממאירים שבגופו. בעקבות אחת התשובות שניתנו לו בעולם אחר, הוא יוצא לאחד את הצפון והמערב, כנגד הדרום והמזרח, כדי לכרות ברית עם הפולשים מעבר לים, הסינצ'נים. בינתיים, הארורים טווים את הקורים שלהם מאחורי הקלעים, והקרב בין האאס סדאי המורדות והמגדל הלבן פורץ לאחר שהמגדל הלבן לקח בשבי את מנהיגת המורדות, האאס סדאי המורדת, אגווין אל'וורה. רואים כבר מההתחלה, כי מדובר בסוף הסדרה, אנחנו מתכנסים לתוך המאורעות שחיכינו כמה ספרים שיתרחשו סוף כל סוף, והספר סוגר הרבה קווים פתוחים ויוצר הפתעות חדשות שלא ציפינו להן. ברנדון סנדרסון מכניס כתיבה חדשה וצעירה לסדרה שכבר הפכה לזקנה. במקום שמסעות ייארכו שבעה עשר פרקים, לפחות שלושה מאורעות חשובים מאוד, כולל מותן של דמויות חשובות מתרחשות בכל הספר כולו. אנחנו מקבלים את כל הדמויות הראשיות (בכמה מהספרים, הן אפילו לא הופיעו), ולכל אחת מהן יש את הרגע הגדול שלה. רנד אל'תור מקבל מזה זמן רב את הבימה הראשית ורואים כיצד הקולות בראשו גורמים לו לאבד את שפיות דעתו ואיך אמות המוסר שלו מתפוררות לעומת זוועות המלחמה. מאט ופרין מקבלים זמן מסך לא גדול במיוחד, אבל אגווין והקרב במגדל הלבן מגיע, לשמחת הרבה מהקוראים, והסוף שלו יפתיע לא מעטים. כמו כן, הספר פותח את הפרק לקראת החלק הבא בסדרה, "The Towers of Midnight" (מגדלי החצות, בתרגום חופשי). הקרב האחרון הסדרה מקבלת זריקת מרץ שהיה נחוץ לה מזה זמן רב, ולא נעים להגיד, אבל אולי מותו של רוברט ג'ורדן רק עשה טוב לסדרה. סנדרסון אומר כי הוא עובד לפי קווי העלילה שג'ורדן כתב והקליט לפני מותו, וחלק מהסצינות בספר הן סצינות שג'ורדן עצמו כתב, ונראה שהוא עושה עבודה טובה מאוד. הכתיבה חלקה, על אף שניתן לפעמים לראות מתי ג'ורדן כותב משהו ומתי סנדרסון מכניס את הכתיבה הייחודית שלו. סנדרסון כבר הודיע שיהיו עוד שני ספרים אחרונים בסדרה, מגדלי החצות וזיכרון האור, שיסיימו את הסדרה של ג'ורדן. לאחר הסוף המפוצץ של הספר האחרון, אני מחכה בכיליון עיניים לספר הבא. למזלנו, הוצאת טור הודיעה כי כל ספר יגיע בהפרש של שנה זה מזה, כמו שהיה בתחילה, כך שלא נצטרך לחכות עשר שנים כדי לדעת את סוף העלילה. כמו כן, טור הודיעה שככל הנראה, ימשיכו להיכתב ספרים על כישור הזמן שיתארו את המשך המאורעות במקומות אחרים בעולם (הניחוש שלי הוא הרפתקאות מאט וטואון בעולם הסינצ'נים), אבל ברנדון סנדרסון לא יכתוב אותם. האם אנחנו בדרך לעוד סדרה בלתי נגמרת? אני מקווה מאוד שלא, ונראה לי שסנדרסון לוקח את הסדרה למקום בו הייתה צריכה להיות מלכתחילה. ההנאה מובטחת לקוראים, וגם אנשים שתמיד חששו להתחיל ולקרוא סדרה ארוכה, אני יכול לומר: קחו נשימה עמוקה, כי זה בהחלט שווה את זה. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |