|
בעיטה בתחת
אביעד שמיר |
|||||
|
|
|||||
| גם אתם רוצים ללבוש גלימה, מסיכה ולהלחם בפשע? גם חבורת "קיק אס". הסרט החדש המבוסס על הקומיקס, הממש ממש לא ידוע באותו שם. | |||||
| הרבה אנשים חולמים להיות גיבורי על. קוראים קומיקס על סופרמן וגם רוצים לעוף ולהרים מכוניות מעל הראש ולהציץ לשכנה עם ראיית רנטגן. מי שראה את ספיידרמן בקולנוע, בטח חושב שטיפוס על קירות וירי קורים מהידיים זו דרך מצוינת לחסוך את הפקקים בדרך לעבודה. אפילו באטמן ואיירון מן, שאין להם כוחות על, מעוררים קנאה כי אף אחד לא מתעסק איתם והעושר המופלג שלהם מאפשר להשיג את הטכנולוגיה הצבאית המתקדמת ביותר. חלומות זה יפה, אבל המציאות עובדת אחרת. מי שינשך בידי עכביש רדיואקטיבי, סביר להניח שימות מסרטן הרבה לפני שיוכל להילחם בגובלין הירוק. באותה מידה, אדם שישים מסכה ויצא להילחם בפשע על דעת עצמו, יגיע מהר מאוד לבית חולים. זה מה שקרה לדייב ליזווסקי, נער ממוצע ביותר ששנים של קריאת קומיקס הביאו אותו להחלטה להפוך לגיבור על. בניגוד לרוב האנשים, דייב לא נעצר בשלב התכנון והחליט לקחת את העניינים לידיים ולצאת לנקות את העיר מחלאות היקום. הוא רוכש חליפת צלילה שתסתיר את זהותו, שני מקלות לחימה מהמזרח הרחוק, בוחר לעצמו את השם קיק אס ומתחיל להתאמן ולשוטט ברחובות העיר בחיפוש אחר פושעים ללכוד. הבעיה היא שאין לו שום כוחות מיוחדים והוא אפילו לא מסוגל לקפוץ מגגות מבלי להחליט שעדיף לרדת במדרגות. הוא חסר כריזמה והסיכוי היחיד שלו להתעשר הוא אם אביו יזכה בלוטו, אז איך ישליט סדר? באופן טבעי, הנסיון הראשון של דייב לעצור פשע מסתיים בדקירה בבטן ודריסה שמביאות אותו לאשפוז בבית חולים. ברגע שהוא יוצא מבית החולים, חלים בו כמה שינויים. מתכות שהושתלו בגופו הפכו אותו חסון יותר ופגיעה בקצות העצבים הביאה לכך שהוא חש פחות כאב. סיפור השוד והדריסה הפך אותו למרכז תשומת הלב בבית הספר וגם קייטי, הנערה שהוא מאוהב בה, רוצה פתאום בקרבתו. נכון, היא חושבת שהוא הומו, אבל זה מחיר קטן לשלם עבור בילוי עם נערת חלומותיך. דייב לומד את הלקח שעדיף להשאיר את הלחימה בפשע לפנטזיונרים ולהתמקד בדברים שלא יכולים להרוג אותו בכזו קלות. הוא, כמובן, מתעלם מהלקח הזה וברגע שנגמר השיקום, לובש שוב את תחפושת קיק אס ויוצא לרחובות. רצה הגורל והפעם, דייב מצליח להציל אדם במקום ציבורי. הקרב מצולם בידי עוברי אורח ומועלה ליוטיוב, שם הוא הופך לסרטון הנצפה ביותר וקיק אס נעשה גיבור תרבות, ספק נערץ וספק נלעג. פרט אחד מאוד מטריד בחיים האמיתיים, כפי שדייב עצמו מציין בתחילת הסרט, הוא שאמנם לא קיימים גיבורי על במציאות, אך נבלי על קיימים ועוד איך. פרנק ד'אמיקו, מאפיונר ומבריח סמים רצחני, מעסיק שכירי חרב שיטילו אימה על כל מי שמפריע לעסקיו. זה לא היה אמור להטריד את דייב לולא טעה בהערכה הראשונית. יש גיבורי על אמיתיים, גם אם הם לא ממש מצילים אנשים. ביג דדי ובתו היט גירל, מופיעים ערב אחד ומראים לקיק אס איך באמת מכסחים לפשע את הצורה. לרוע מזלו, פעילותם של השניים, המאומנים ורצחניים בהרבה מהאדם הממוצע עם מסכה ושם המורכב מפועל/תואר ושם עצם, מעוררת את זעמו של פרנק ד'אמיקו והוא משוכנע כי מי שמחסל את אנשיו הוא אותו קיק אס עליו שמע בפינתו של גיא זהר האמריקאי. יש שלושה אנשים בעיר הזו שלא רצוי להכעיס: פרנק ד'אמיקו, ביג דדי והיט גירל. איך שלא מסתכלים על זה, דייב ליזווסקי לא נמצא ברשימה. ראשיתו של הסרט בקומיקס של מארק מילר. בפעם הקודמת שקומיקס של מילר עובד לסרט, יצא "מבוקש" שאפילו לא התקרב להזכיר את הסיפור המקורי. הפעם, קיק אס נאמן בחציו הראשון לקומיקס, אבל מתחיל לחרוג ממנו בערך במחצית הדרך. לא מדובר בחריגות מטופשות מדי, כמו במקרה של "מבוקש" (נול הגורל), אבל שלושת האנשים בארץ שקראו את הקומיקס (ועם אחד מהם ראיתי את הסרט), יבחינו בהבדלים משמעותיים. מבחינה ויזואלית, הסרט יפהפה וצבעוני, אבל לא קיטשי. צילום מצוין של בן דיוויס, שעבד עם הבמאי מתיו ווהן גם על "אבק כוכבים", עוזר ליצור אווירה של מציאות שגיבורים מאויירים משתלטים עליה. פסקול מעולה שכולל שירים של פרודיג'י, פריימל סקרים וספארקס, תורם לקטעי האקשן המצויינים. לקראת סוף הסרט, כשהאקשן הולך ומתגבר על חשבון החיים הנורמליים, ווהן מרשה לעצמו לגנוב מקוונטין טרנטינו את הרעיון לגנוב מסרג'יו לאונה, עם נעימה מתוך המערבון "הצלפים". מצד שני, את ההחלטה לתת למיקה לבצע את שיר הנושא, אני באמת לא יכול להסביר.  נקודה אחת לרעת הסרט, היא שהדמויות בו די שטחיות. במקום לראות את דייב עובר בהדרגה מלהתאמן בחשאי כגיבור על, ללהציל חתולים, ללחימה בפשעים של ממש, התהליך מתבצע במהירות הבזק. ברגע שדייב עוטה את המסכה ומקים לקיק אס עמוד מיי ספייס, הוא כמעט מיד יוצא לנקות את הרחובות. הטראומה מהפציעה ללא ספק יצרה בו שינוי כלשהו, אבל הסרט לא באמת מציג אותו ופשוט משליך את דייב שוב לתחפושת. קייטי היא דמות סתומה להפליא שכל תפקידה להראות שדייב מתקדם בחיים ופרנק ד'אמיקו הוא קריקטורה של מאפיונר שמהר מאוד, מפסיק לחשוב בהגיון. איך אדם שמתדרדר בכזו קלות הצליח להפוך לברון פשע ששולט בעיר? סיפור הרקע של ביג דדי והיט גירל מוצג בעזרת קטע אנימציה קצר ויפה, אך הדקה שהוא אורך מגיעה על חשבון כל הבנה אמיתית של הדמויות בשאר הסרט. היחיד שאיכשהו זוכה לריבוי מימדים, הוא כריס, בנו חובב הקומיקס של פרנק ד'אמיקו, המבודד חברתית בידי אביו ומבין את הלך המחשבה של קיק אס יותר מכל אדם אחר. מבחינת המשחק, רוב הצוות עושה עבודה טובה. ארון ג'ונסון משכנע מצד אחד כדייב החנון ומצד שני, כקיק אס הלוחם. את מה שהתסריט לא מספק במעבר בין שתי הפרסונות, ג'ונסון עוזר להבין בעזרת שפת גוף המראה את מאבקו של חנון פצוע להישאר על רגליו מול דברים עליהם רק קרא קודם לכן. מארק סטרונג, שממילא משחק בעיקר גנגסטרים ונבלים (רוקנרולה, אבק כוכבים, שרלוק הולמס), מתאים לתפקיד פרנק ד'אמיקו, למרות ששוב, תסריט חלש משאיר אותו בעיקר קריקטורה. החלטה אחת תמוהה היא ללהק את ניקולס קייג' כביג דדי. נכון שהוא מצוין בסצנות האקשן, אבל יש לו מסכה על הפנים, אז קל לדמיין שזה לא באמת הוא, אלא מישהו שלא הפך שם נרדף למשחק לא אמין. אפילו בקטעים בהם התסריט דורש ממנו לשחק רע, הוא לא משכנע. מי שגונבת את ההצגה ללא חשש, היא קלואי מורץ. היט גירל מקללת, מומחית בכלי נשק, משחקת עם סכינים בזמנה החופשי ומחסלת אויבים על ימין ועל שמאל, תוך שהיא שומרת אמונים להדרכתו של ביג דדי. כל זה היה ממילא יוצר דמות מעניינת, אלא שבזמן הצילומים, מורץ הייתה בת 11. זאת אומרת שבנוסף להיותה הדמות הכי מגניבה שנמצאת כרגע על מסך קולנוע כלשהו בכדור הארץ, היט גירל גם מתוקה להחריד וקשה שלא לרצות לקחת אותה הביתה בתום הצפיה. לא משנה שהיא יכולה להרוג אתכם עם כל חפץ מתכתי שיגיע לידיה, אתם רוצים אחת כזו. כמו דקוטה פנינג, אביגיל ברזלין ודאבי צ'ייס לפניה, קלואי מורץ היא שחקנית קטנה עם פוטנציאל לעתיד גדול. נקוה שבניגוד לשחקניות הנ"ל, קלואי גם תשכיל לנצל אותו. במספר מובנים, קיק אס מזכיר את "השומרים". הוא עיבוד קולנועי לקומיקס על אנשים חסרי כוחות מיוחדים, שמתחפשים לגיבורי על במטרה להילחם בפשע. כמו השומרים, גם קיק אס אמנם מתייחס לנושא באופן מציאותי, אך האלימות בו נוטה להיות מוקצנת והסוד לנצח בקרב הוא פשוט לא להקשיב לאינסטינקט הפחד ולהסתער ללא חרטה. ההבדל הוא שקיק אס נוקט קו קליל יותר. הוא מזגזג בין דרמה מהורהרת לקומדיה מודעת לעצמה. דייב, המשמש גם כקריין, עוזר להחזיר את הסיפור לפרופורציות כשצריך ולא פעם מתיחס בעוקצנות לקלישאות המתבקשות מסיפור גיבורי על. הסרט מנסה להיות מגניב ובהחלט מצליח בכך. הוא הולך עם העקרון שבזוקה המופיעה במערכה הראשונה, תירה במערכה השלישית וזה יראה ממש טוב. זה לא סרט מחוכם במיוחד ויש רגעים בהם הוא נופל למלכודת קיטש מזדמנת. עדיין, בתור סרט אקשן שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, הוא ממלא את תפקידו כראוי. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |