כוח המחץ לוחם מלחמת צדק למען האדם? לשלום בין לאומי? למשימה נכון?
לא בטוח.
כששמעתי ש"כח המחץ", אחת הסדרות שעצבו את ילדותי, עומדת להפוך לסרט, הייתי נרגש כמו פירומן בהופעה של רמשטיין. אותה תחושה הציפה אותי גם כאשר שמעתי ש"הרובטריקים" תהפוך לסרט. בשני המקרים, התאכזבתי קשות. לפחות לרובוטריקים יש אפקטים טובים, אבל כח המחץ הפכה לאורגיה של יצירי מחשב לא גמורים שהורסים את סביבתם בעזרת טילים וננו-טרמיטים, כלי הנשק האידיוטי ביותר בתולדות הקולנוע. זה נשק שאוכל מתכות, מעוות פנים של אנשים והופך אותם לזומבים, כאשר אמצעי השליטה היחידי בו הוא שלט של מכונית צעצוע. כל אחד מהשימושים האלה נעשה בנפרד, כאשר המילה "ננו-מייטס" חוסכת לתסריטאים שעות שהיו מתבזבזות על כתיבת רעיונות מקוריים וכעת יכולות לשמש אותם לשחק באבלס מול המחשב.
הדמויות סטראוטיפיות, כאשר החבר השחור של הגיבור הוא בעיקר הפוגה קומית, הערבי היחיד בצוות לא נלחם ואפשר לדעת שהברונית מרושעת מכך שהפכה מבלונדינית ליהודיה... סליחה, לשחורת שיער. התגובה של סנסאי יפני להופעתו של ילד זר בדומו שלו הוא "דבר אנגלית, יש לנו אורח". שמו של ארגון קוברה, זה שג'י.איי.ג'ו אמורים להציל את העולם ממנו, בכלל לא נאמר לאורך מרבית הסרט. יש דמות של ברון צרפתי בשם דה-קובריי, אבל אין לו שום קשר לבחירת השם. זה סתם צרוף מקרים, כמו החיזבאללה והרוזן פון חיזבאליי.
זה לא ש"ג'י.איי.ג'ו: כח המחץ" לא מכיל שום רגעים טובים. יש בו סצנת אקשן אחת ברחובות פריז, שלמרות העדר מוחלט של הגיון מאחוריה, מספקת את כל הדברים המגניבים בסרט, כולל פיצוצים, מכוניות עפות ונינג'ות. בכל זאת, נעשו הרבה טעויות ביצירת הסרט, בעיקר בבחירת האנשים שעשו אותו. סטיבן סומרס, למרות "המומיה" המשובח ברזומה, לא מצליח להוציא סרט טוב תחת ידיו כבר עשור. האפקטים, כאמור, מאכזבים והתסריטאים מצליחים לגרום גם לסדרה המקורית להראות הגיונית ביחס לאוסף הקלישאות והחורים העלילתיים שכתבו.
זו הנקודה בה אני עוצר לחשוב. כח המחץ, רובוטריקים, החתולים הסמוראים, צבי הנינג'ה... הסדרות שגדלתי עליהן והערצתי את המרקע עליו הוקרנו, מבוססות על עלילה דבילית להחריד. לפעמים זה חינני ורוב הסדרות גם ידעו להכניס הומור עצמי במקומות הנכונים (מה שסטיבן סומרס שכח איך לעשות), אבל אין סיכוי שהייתי מתחבר לזה אם לא היה לי מח של בן חמש באותו הזמן. "Masters of the Universe", הפקה של מנחם גולן על פי "הי-מן ושליטי היקום", הייתה איומה. זה לא כזה מפתיע, בהתחשב בכך שהסדרה המקורית הייתה מטופשת להחריד ושבכל זאת, מנחם גולן. עדיין, אי אפשר שלא לחוש ששילוב יותר מתאים של במאי-תסריטאי-מפיק-מחלקת אפקטים, היה מביא למוצר שהופך את הדביליות של עצמו ליתרון. גם "רובוטריקים" היה יכול לצאת יותר מבדר, אם מישהו פחות חובב פתוס ממייקל ביי היה מביים אותו. אולי זו הבעיה, שאנשים חסרי כשרון מקבלים לידיהם פרויקטים הדורשים יכולות קולנועיות שגדולות עליהם.
מה שהיה נכון, לולא "ספיד רייסר", שהוכיח שגודל הכשלון לא קשור לגודל הכשרון. האחים וושאווסקי אחראים על הפיאסקו הזה, גם הוא מבוסס על סדרת טלויזיה לא הגיונית במיוחד, שנכשל ביקורתית ומסחרית בקיץ שעבר. במקום להתנחם בכך שלפחות האפקטים מרהיבים, הסרט אפילו לא נכלל ברשימת המועמדים הפוטנציאליים לאוסקר לאפקטים חזותיים. האחים וושאווסקי, היוצרים של "מטריקס", לא הצליחו להשתחל לשורטליסט של המועמדים האפשריים לאוסקר. זה כבר גורם לי לחשוד שהם הרגיזו איזה אל פולינזי והבתולה שהקריבו לשם כפרה, הייתה פגומה.
נראה שאותה קללה שגורמת למשחקי מחשב להיות מעובדים לסרטים נוראים, שוררת גם מעל סדרות אנימציה נוסטלגיות. מה שעובד במדיום אחד, לא בהכרח יעבוד במדיום אחר. העובדה של"כח המחץ" יש הגיון פנימי כמו לדרדסים, הייתה צריכה למנוע מיוצריו לנסות להפוך אותו בכח לסרט רציני. כשיצא הסרט על פי המשחק "סטריט פייטר", לא נדרש תואר בקולנוע בכדי להבין מה לא בסדר בו. זה משחק על אנשים מוזרים שהולכים מכות ללא סיבה נראית לעין (היה איזה סיפור מסגרת שכולם לחצו על סטארט כדי לדלג עליו). הנסיון של יוצרי הסרט להסביר את המניעים של הדמויות, ליצור הזדהות רק עם חלק מהן ולמצוא הגיון פסבדו-מדעי מאחורי המהלכים האהובים והמוכרים של כל לוחם, החטיא לחלוטין את הכיף שבמשחק. מה גם שריו וקן לא ירו כדורי אש, אז בכלל הייתה פאשלה בהבנת הגורמים להצלחת המותג.
אותו הכלל תקף גם לגבי עיבוד לאותן סדרות טלויזיה. שלושה סרטים לקח עד שהבינו ש"צבי הנינג'ה" צריכים להפוך לסרט אנימציה ולא לבובות אנימטרוניות מגושמות. כבר שנים שמרחפות שמועות על סרט לפי "חתולי הרעם" ואני לא יודע אם לשמוח, או להכין כבר עכשיו את חצי הרעל. עם כל הפקה שכזו, אני נעשה יותר פסימי לגבי האפשרות שהוליווד תפנים שאי אפשר לכפות עלילה ונאומים דרמתיים על עלילה שהדביליות היא לחם חוקה. כל ילד מפנטז שהסדרה החביבה עליו תהפוך לסרט עטור כוכבים. כשהילד מתבגר, הנוסטלגיה גורמת לו לסלוח על החורים בעלילה. כשמבוגר רואה סרט גרוע, הוא מניד ראש באכזבה ותוהה לאן נעלם הקסם.
לידיעה זו התפרסמו2תגובות
תגובות
1 את המוח להשאיר מחוץ לקולנוע
17:12:00 04/09/2009
רון
liatron@013.net
לסרטים כמו כוח המחץ יש להתייחס בדיוק כמו שהם:סדרת ילדים שעובדה לסרט שמטרתו לחלוב עוד קצת את המוצר.
בזמנו כשראיינתי את כריטופר למברט הוא ציין כי "מורטל קומבט" היה הסרט הכי כיפי להשתתף בו.גם הוא לא לקח את ההפקה ברצינות ....
2 כל הסרט היה רק פרומו....
20:02:00 06/09/2009
נילי
כל הסרט היה בנוי כהקדמה למשהו שעוד לא קרה. עדיין קוברה לא נוצרה,והדמויות היו אנמיות(איפה ליידי ג'י!!!). חבל,לקחו סדרת ילדות מעולה עם פוטנציאל להפוך לסרט אדיר ופשוט הרסו-אולי יעשו סרט המשך ושם יגיעו לעיקר.
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
