|
צעד קדימה שתיים אחורה- מסע בזמן בראי הקולנוע, חלק 1
עומרי בר-לב |
|||||
|
|
|||||
| ניפתח כאן סידרת מאמרים חדשה שעובדה מההרצה המצליחה באיקון 08, על נסיעה בזמן בקולנוע. ינקי דודל, מסע בזמן לפני עידן הקולנוע, וסרטי מכונת הזמן. | |||||
| תאוריה מדעית והקדמה לפני שאפשר להתחיל לדבר על סרטי מסע בזמן צריך להבין קצת מה זה אומר מסע בזמן בצורה מדעית, אבל לפני שנוכל לדבר על מסע בזמן אנחנו צריכים להבין קודם כל מה זה זמן. זמן הוא לא באמת משהו שקיים. זמן הוא מושג פילוסופי שמסביר איך משהו עובר ממצב א' למצב ב' אם אני עומד כאן ועכשיו אני אעמוד (ללכת שני צעדים) פה. היה איזה שינוי בין שתי הנקודות האלו היה משהו וזה הזמן.  ישנן שתי גישות לזמן, אחת של ניוטון שגורס שזמן הוא דבר אובייקטיבי. הנה עכשיו עברה שניה ועוד שניה ועוד שניה. לכולנו היא עברה באותו קצב . זה זמן אבסולוטי ואובייקטיבי, אין לו שום משמעות למזג האוויר לכמה קפה שתיתי בבוקר או אם רק ישנתי 3 שעות בלילה כי הכנתי הרצאה. אין לו משמעות אפילו אם מישהו צופה בו או לא. בעצם הגישה הזו אומרת שהזמן זה קו ישר, ההווה לא באמת קיים אלה חלקיק השניה ובעצם כל הקיום שלנו נע מעבר לעתיד במהירות קבוע של שניה לשניה. והתודעה שלנו שטה לו מהעבר לעתיד עם עצירה של שניה בהווה, ללא כל שליטה. הגישה השניה גורסת שהזמן הוא דבר סובייקטיבי. הזמן הוא לא דבר מוחלט, הזמן בעצם לא קיים אלה זה רק התפיסה שלנו. הזמן הוא ביטוי לדרך שאנחנו חווים את שינוים והוא סובייקטיבי לגמרי. כמו ההרגשה הזו שאחרי יום עבודה מזעזע אתה מרגיש שהיום הזה היה יום ארוך? אז הוא באמת היה ארוך יותר מאחרים כי הדרך שאתה חוותה אותו הייתה ארוכה יותר. איזה מהן היא האמת? אי אפשר לדעת אבל סביר להניח שכמו תמיד זה איפה שהו באמצע. אז זה בעצם זמן, השינוי מא' לב' ואיך שאנחנו חווים אותו. מה מניעה ובאיזה מהירות זה כבר שאלה אחרת. ושאלה עוד יותר חשובה, היא איך אנחנו שולטים בזה? איך מגיעים קדימה ואחורה בזמן? אז לפני שנתחיל בקונספירציות ובתיאוריות וחורים של כל מיני סרטים כמה דקות של מדע. נסיעה בזמן, על פי המדע הוא אפשרי. נסיעה קדימה בזמן היא ללא ספק אפשרית. על פי תורת היחסות של איינשטיין . על פי תורת היחסות הזמן הוא יחסי, זאת אומרת ככל שאתה נע במהירות גובה יותר כך הזמן שסביך נע לאט יותר, לא רוצה להיכנס יותר מידי לעומק הדברים, אבל הדוגמא הידוע של 2 התאומים. שאחד נישאר על כדור הארץ והשני עולה על חללית שעושה כמה סיבובים סביב כדור הארץ במהירות האור. כשהוא נוחת חזרה בשבילו עברו רק כמה שניות בעוד שלאחיו זה היה כמה חודשים . למרות ששניהם חוו את הזמן בצורה זהה, אבל יחסית. זה לגבי נסיעה קדימה בזמן, שהיא מבחינה תיאורטית פשוטה יחסית. נסיעה אחורה בזמן זה קצת יותר בעייתי, כעיקרון יש שני דרכים לעשות את זה על פי המדע. אחת מהם היא דרך חור תולעת , אם ניקח שוב את התאומים שלנו מהניסוי הקודם נתן לאח שבכדור הארץ צד אחד של החור ולאח השני את הצד השני של התולעת. אחרי שהאח שטס במהירות האור יגיע למהירות האור הוא יוכל לחזור חזרה לזמן שממנו הוא יצא דרך חור הטולעת, לא רק זה אלה כל אחד יוכל לנוע בין שני צדדי החור על עוד הוא פתוח. כעיקרון הדרך האחרת היא הפשוטה יותר , אפשר פשוט לנסוע מהר יותר ממהירות האור, אבל ! וזה הקאצ' אי אפשר על פי הפיזיקה הקלאסית לעשות את זה, E=MC2 הנוסחה הכי ידוע בעצם אומרת לנו שככל שהמהירות שלך גדלה המסה שלך גדלה והאנרגיה שאתה צריך להוציא גדלה עוד יותר שבעצם אתה מגיע למהירות האור ו"קופא" .  אבל אז באו כמה מדענים פתחו את האטום ויחד עם זה את תיבת פנדורה. אחד מהדברים שהם הוציאו משם היה חלקיק בשם טכיאון, טכיאון בא מהמילה היונית טאכיס פירושה מהיר. כמה מהיר? כלכך מהיר שהוא עובר את מהירות האור. זאת אומרת הוא חלקיק שיכול לנוע אחורה וקדימה בזמן. אבל לא ממש בטוחים שהוא קיים טוב ואחרי שכולנו נרדמנו מההקדמה הזו נעבור לחלק המעניין שלה. טוב לפני שנתחיל על הסרטים עוד טיפה רקע, עכשיו קצת בנגיעה על ספרות מסע בזמן. לפני שהיו סרטים היו דברים כאלה עם דפים בפנים שנקראו ספרים, ושם כתבו בעיקר את הסיפורים, נכון שהספר המסע בזמן הראשון ניחשב "מכונת הזמן" של וואלס, אבל זה היה הספר מסע בזמן הראשון בעזרת מכונה! (האמת הוא לא הראשון היה סופר ספרדי "אנריקה גספר" שקדם לו וכתב סיפור על חבורה שנוסעת במכונת זמן) בערך 10 שנים לפני וולס זה ב1895. אבל גם לפני "מכונות הזמן" היו כמה ניצנים של סיפורי מסע בזמן, כבר ב 1733 נכתב "זכורות מהמאה ה20" על מלאך שחוזר עם שרשרת התכתבות מהמאה ה20 אל 1728 . אבל אחד הידועים בהם ב1887, של לא אחר ממרק טווין." ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור " על בחור שמקבל אגרוף ופתאום מתעורר בחצר של המלך ארתור, מי צריך בכלל טכנולוגיה מכה אחת בראש וזהו. ולאחר מכן זה פתח את השטף לעשרות ומאות סיפורי מסע בזמן.  הקולנוע במסע בזמן מתחילת הקולנוע לא היה עיסוק רב בסרטי מסע בזמן, מידי פעם נעשה איזה סרט על פי ספרו של מארק טווין "יאנקי בלונדון" שהזכרנו קודם, אבל שאר הסרטים שעסקו במסע בזמן, הם היו בעיקר סרטי פעולה זולים לילדים "הסדרות" של "פלאש גורדון" "קפטן רדיו" וכו... ואם כבר נעשה סרט שהתעסק בזה לרוב זה היה סרט B גרוע . מכונות זמן את החלק הראשון נקדיש איך לא עם על נסיעה בזמן בעזרת מכונות , אם כי בהמשך ניראה שזו לא הדרך היחידה לנסוע בזמן אבל העיקרית בעיקר לנסיעה לעבר. וכמובן נתחיל עם הסרט הראשון עם מכונה זמן הוא הלוא , "מכונת הזמן" מכונת הזמן (1960)  מכונת הזמן הוא סרט מ1960, במאי/מפיק גורג פאל שהיה יותר ידוע בתור מפיק (מי שהפיק את מלחמת העולמות ב1953) את אצבעוני ועוד כמה .... החליט להפיק והפעם לביים עוד סרט על פי סיפור של וולס , את מכונת הזמן. כוולס כתב את הספר הוא כתב אותו כסוג של מניפסט חברתי אנטי קפיטליסטי. להזכיר למי שכח הספר מדבר על הנוסע בזמן שנוסע לעתיד, בעתיד הוא פוגש שני גזעים שהתפתחו מהאדם, האילוי ומורלוקס. האילוי התחילו כמעמד הגובה שניצל את מעמד הפרולטריון והעביד אותם מתחת לאדמה על מנת שיפעילו את המכונות שנתנו לאילוי חיי נוחות, במשך הדורות האילוי התנוונו נהיו טיפשים יותר מחיי מותרות ובספר הוא מתאר אותם כחיה עצלה שרק רועה בשדות כמו בקר. ואלי המורלוקס הפכו לחיות טרף רגישות לאור השמש. בעצם התהפכו היוצרות והם עכשיו צדים את האילוי . בסרט פאל הכניס אספקט נוסף שלא היה בספר והוא והפחד מפני המלחמה הקרה. הסרט מפריד את האילוי והמורלק בעת מלחמה גרעינית שחלק הסתתרו במלחמה מתחת לשטח וחלק מעל לשטח ובעצם יצרו 2 גזעים נפרדים. אחד הקטעים הזכורים ביותר הוא כיצד המורלוקס צדים את האילוי, הם פעילים סירנות מלחמה והאילוי כאינסטנט חייתי הולכים לכוון המקלטים שם המורלוקס פשוט טווחים בהם . סרטי מד"ב וסרטי מסע בזמן בפרט, נותנים הרבה פעמים לבמאי להעביר מסר חברתי על החברה של ימינו, מעיין שלט הזהרה של "תיזהרו תראו מה יכול לקראת אם נמשיך בקו הזה". זה בעיקר בולט במכונת הזמן גם בספר וגם בסרט של 1960. ב2002 נעשה עוד חידוש לספר הפעם על ידי לא אחר מאשר הנין של וולס עצמו. הסרט שהיה בכיכובו של גאי פירס ופיטר אותול . הסרט עצמו היה כישלון קופתי וגם אצל המבקרים. הבמאי אף על פי שהיה הנין של וולס ניראה כמו שלא הבין את המסרים של הספר והפך אותו לסרט הרפתקאות ללא שום אמירה, ללא שום ביקורת. סרט כיפי וזורם, אך חסר כל אמירה.  שבוע הבא בחזרה לעתיד...... או שמא זה כבר היה ?? להתראות בשבוע הבא | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |