|
מסע בין ''סטארטרק''
אביעד שמיר |
|||||
|
|
|||||
| הסרט ה11 של מסע בין כוכבים יוצא לאקרנים. אביעד שמיר היה שם כדי לחזות איך התחילה האגדה. האומנם התחילה? | |||||
הסרט החדש בסדרת "סטאר טרק" (מסע בין כוכבים), הוא הסרט ה-11 במספר, מתרחש שנים לפני הסדרה עליה הוא מבוסס. ג'יימס טיבריוס קירק, פרחח צעיר ויתום מאב, מצטרף לאקדמיה של סטארפליט, מהסיבה שכל אדם מצטרף לחיל האוויר: קריירה ונשים. כל הסימנים מצביעים על כך שקירק אינו עומד בדרישות של סטארפליט. למרות אינסטינקטים חדים וכריזמה אינסופית, הוא מזלזל בלימודים ובמפקדיו ומפזר את שחצנותו לכל עבר. אם כבר להמר על חבר באקדמיה בעל קב"א לקצונה, הייתי שם את הכסף על ספוק. למרות שהתקבל לאקדמיה הוולקנית על כוכב הבית שלו, גילויי גזענות כלפי היותו חצי אנושי, הביאו את ספוק למצוא את משכנו דווקא בסטארפליט. מאחר וכיתר הוולקנים, ספוק פועל תמיד מתוך הגיון ולא מתוך רגש, הוא הפך בקלות למרכיב חיוני בצוות המורים בהוגוורטס של סטארפליט. קירק וספוק הופכים במהרה ליריבים מרים בשל הגישות השונות שלהם ומתיחת העצבים המתמדת שהפרחח גורם לכל מפקדיו. קפטן נירו, רומולני מקועקע היטב שאחראי על מותו של אבא קירק, מנהל מתקפה נגד כוכב הלכת וולקן. הצוערים ומפקדיהם מחולקים בין ספינות הצי ונשלחים להילחם בנירו ואנשיו. התערבות של ידידו, דוקטור "בונז" מק'קוי, מביאה גם את קירק הסורר לעלות על ספינת הדגל החדישה, אנטרפרייז (הקהל מוחא כפיים). משימת ההגנה הופכת לדרך ארוכה ורצופת סכנות שתעצב את חייהם של מי שיהפכו לצוות האנטרפרייז המוכר מסדרת הטלויזיה הוותיקה. בכדי לשרוד, נאלץ כל אחד מחברי הצוות לאמץ לעצמו משפט מחץ שילווה אותו בשארית חייו. זו בעצם המהות של הסרט. כולם מכירים כבר את הדמויות והידיעה מראש מי ישרוד מספיק זמן בכדי להגיע לגיל העמידה ולהפוך לוויליאם שטנר ושות', מורידה במידה ניכרת מהחרדה לגורל הדמויות. במילים אחרות, יודעים מראש מי ימות ומי יחיה. מה שנשאר זה פשוט להנות מעצם עשיית הסרט. אתה יודע שלא תוכל להמציא את הגלגל מחדש, כי אז יעשו בך לינץ', ואין לך תקציב מספיק גבוה בשביל להדהים את הקהל עם אפקטים שלא נראו מעולם. ג'יי.ג'יי. אברהמס, במאי הסרט, מודע לכך ומתמקד בלעשות את חוויית הצפיה למהנה במגבלות הקיימות. אני לא יודע מה הביא אותו לחשוב שהדבר שהכי חסר בילדותו של קירק זה שיר של הביסטי בויז, אבל הוא צודק. אתם מבינים, כשיש לכם בסיס עלילתי כמו של "סטאר טרק", ביקום בו כל צורות החיים האינטליגנטיות נראות כמו בני אדם מאופרים (פלוס יצור אחד ירוק וחמוד), הגיבור הוא מניאק שחצן וסטארפליט מנוהל כמו גן שושנה, אפשר ללכת עם הראש בקיר וליצור סרט מתיש ומלא בחשיבות עצמית שלא תואמת את החורים העצומים בעלילה, או שאפשר לזרום עם מה יש. אברהמס בחר באופציה השניה ויצר סרט שנע על גבול הפארודיה על סדרת הטלויזיה. התוצאה מחלקת את הטרקים לאלה שיעזבו בזעם ויכתבו בטוויטר שלהם כתובות נאצה כלפי כל המעורבים שלא מבינים עד כמה העסק רציני, ולאלה שיגמרו פעמיים במהלך הצפיה. "סטאר טרק" הוא לא ארוע קולנועי גדול. סרטי הדור הבא נוצרו ביקום מציאותי יותר ואפל יותר ובהתאם, לקחו עצמם יותר ברצינות. הדור הישן הצליח בזכות קרבות מול פעלולנים עם ראש של לטאה. כדי לעשות את הדור הישן לרציני יותר, יש לשנות את כל מהותן של הדמויות. במקום שרק ספוק יהווה את המרכז הדרמתי של העלילה, היו צריכים להציג את קירק כמי שהתעללו בו בילדותו, את אוהורה כקרבן של ניצול מיני ולגרום לד"ר מק'קוי לשבת בפינה חשוכה עם סיגריה ולדבר על הפעם ההיא שלא הצליח להציל עיירה מלאה פליטים טלקסיאנים ממטאור. זה יהיה מיותר. בשביל דברים כאלה לא צריכים את סטאר טרק, צריך פשוט להמציא דמויות חדשות וסיפור מסגרת חדש. מכיוון שהסרט מבוסס על סדרת הטלויזיה הישנה, הוא משמר את הקאלטיות ששמרה אותה בתודעה. עם כל הכבוד, סטאר טרק זה לא אדגר אלן פו, הקסם שלה לא קיים בדכאונות ובמורבידיות. הסרט כולו מלא בבדיחות וקריצות למעריצים, חלקן קצת מאולצות, אבל רובן משתלבות בטבעיות בעלילה. צוות השחקנים לא מוכשר במיוחד ובנוי בעיקר על מאפיינים חד צדדיים. כריס פיין המגלם את קירק הוא שחקן מאוד מוגבל שליהוקו מוצדק רק בכך שגם וויליאם שטנר הוא לא המפרי בוגארט. סיימון פג ואנטון ילצ'ין חביבים בתור סקוטי וצ'כוב, אבל לא מהווים יותר מהפוגה קומית. היחיד שמביע יותר מרגש אחד הוא זכארי קווינטו, בתפקיד ספוק. קווינטו נדרש לתפקיד המסובך ביותר, כחצי וולקני רציונליסטי, המנסה לכבוש את חציו האנושי הרגשני. רוב הזמן, הוא עומד במשימה, אם כי יכול להיות שזה פשוט כי הוא עומד ליד שחקנים פחות מוכשרים. האפקטים בסרט מרשימים. עבודה רבה הושקעה ביצירת רקעים עתידיים ומכונות ענק הסובבות סביב הדמויות מבלי שיראו מודבקות על הרקע. בהתחשב בנטיה של המצלמה לרעוד בקטעי האקשן, שילוב השחקנים עם הרקע הממוחשב מרשים ביותר. קטעי האקשן מאכזבים ונובעים כנראה בעיקר מהיותו של אברהמס איש טלויזיה. נדמה שהוא מתמקד יותר בדיאלוגים ובפרטי העלילה, מאשר בנסיונות פשוט להרשים את הקהל. בעקבות זאת, קטעי האקשן מבולבלים ולא תמיד ברור מי יורה על מי. כפי שהאיחוד של "קרובים קרובים" מספק בעיקר רגש נוסטלגיה ולא מסוגל להתחרות באמת בפרק מאמצע עונה שנבנתה לאיטה, גם סטאר טרק מתבסס יותר על קריצות לקהל מאשר על מקוריות. זה לא הופך אותו לפחות מהנה. בזמן הצפיה נזכרתי ב"המומיה", שלמרות התעסקות בנושאים של מוות, אהבה ואסונות נוספים, מקשט את הסיפור בהומור רב ובדמויות צבעוניות. גם סטאר טרק הוא קודם כל סרט פופקורן מהנה ורק אחר כך... שום דבר, בעצם. סטאר טרק הוא סרט פופקורן מהנה, ללא תוספות פילוסופיות ונסיון לפתח את הזיכיון מעבר למוכר. | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |