במאי יפני מוכשר, צלם עם סוד מפתיע, המון אלימות, וקלייב בארקר אחד.
נו, חכמה גדולה. על עטיפת הדי וי די של הסרט The Midnight Meat Train (להלן MMT), רשום ציטוט של מבקר קולנוע אמריקאי שמכתיר את הסרט כ"עיבוד הקולנועי הטוב ביותר לספר של קלייב בארקר מאז "הלרייזר" הראשון!!!". ושוב, חכמה גדולה. כל ההמשכים של "הלרייזר" היו מטופשים עד אימה, ולא מתקרבים לקרסולי הסרט הראשון, שהיה אחד מסרטי האימה המוצלחים ביותר של שנות השמונים.
אבל לא באנו לעסוק בסרטים גרועים, באנו לעסוק בסרט חדש שהוא קצת יותר טוב מגרוע, אבל לא מוצלח במאה אחוז. MMT הוא הסרט הראשון של ריהואי קיטאמורה, במאי יפני מצליח, שסרטיו ממולדתו הגיעו לרמת הצלחה והערכה ביקורתית גדולה במיוחד. כל כך גדולה, עד שהוליווד לא יכלה להתעלם יותר מקיומו, והציעה לו לביים לפני כמה שנים את ההמשך השני ל"מהיר ועצבני", שהתרחש, כזכור (ואולי עדיף שלא תזכרו בעצם) בטוקיו. קיטאמורה סירב בנימוס, בטענה שהתסריט נוראי, והמתין בסבלנות. הציפייה השתלמה, וקיטאמורה קיבל הזדמנות לביים עיבוד לספר מצליח של סופר מוערך במיוחד, עם שחקנים שעוד שנייה יהפכו לכוכבים מהשורה הראשונה, ויד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו.
בהיותו יפני, קיטאמורה סובל ממחלה ידועה – הוא רוצה להראות לעולם המערבי שאת כל מה שהם יכולים לעשות, הוא יכול לעשות טוב יותר, או לפחות טוב כמוהם. ואכן, בכל הנוגע ליצירת אווירה מותחת, אפקטים מזעזעים ו GORE אפקטיבי, קיטאמורה מוכיח שהוא למד מהטובים ביותר, והוא עושה את העבודה שלו בצורה הרבה יותר משכנעת ומוצלחת מרוב הבמאים הצעירים שרוצים להרשים את הצופים שראו כבר הכל. קיטאמורה לוקח מסגרת סיפורית פשוטה למדי ובונה ממנה שעה וארבעים מורטות עצבים, לפרקים מעצבנות, ולרוב משופעות באפקטים מעוררי בחילה, אלימות גראפית ברוטאלית, ומשחק משכנע. הסיפור פשוט- צלם עני שרוצה להתחתן עם חברתו המלצרית מקבל עצה מקניינית האמנות הגדולה בניו יורק (ברוק שילדס המיותרת להפליא): "צלם את האמת. כמה שהיא מלוכלכת ואלימה, היא עדיין האמת". אז הוא מתחיל לצלם הומלסים ופושעים קטנים, עד שבטעות הוא מצלם רוצח אכזרי ששוחט קרבנות בשיטתיות ברכבת התחתית, בשעות הלילה המאוחרות. הצלם (המגולם במופתיות ע"י בראדלי קופר, תזכרו את השם הזה) מתחיל לאבד שליטה ואחיזה במציאות, בעוד הוא שוקע עמוק יותר אל תוך האובססיה החדשה שלו, עד לסוף הבלתי נמנע, ואכזרי במיוחד, שאותו כמובן, לא נגלה לכם. רק נאמר שמדבור בחצי שעה של סקס עם חיות. טוב, לא באמת.
כאמור, זו לא חכמה לעשות סרט מסיפור של קלייב בארקר, שיהיה מוצלח יותר מעיבודי "הלרייזר" הנוראיים ומ"אדון האשליות" המפוספס, בכיכובו של סקוט באקולה (סרט שארבעים ושניים צופים ראו מאז שיצא לאקרנים, חלקם הגדול קורא את הביקורת הזו כרגע). בארקר הוא סופר שקשה מאד לעבד לקולנוע בצורה מוצלחת. הוא נוגע בעצבים החשופים של החברה, ללא בושה או צנזורה, ואינו מהסס לכתוב מראות מזעזעים, בשם המסר שלו. MMT הוא לא סרט המבקש לחפור עמוק אל המסרים האנטי סוציאליים של בארקר, כי אם להראות את הזוועה האנושית הגראפית, ולבנות את הפאנץ' ליין התסריטאי בצורה משכנעת. לזכותו של קיטאמורה נאמר שהוא הצליח לברוח ממלכודת הפאנץ' ליין המוגזם באלגנטיות. הוא לא חושף יותר ממידע משהוא צריך וחותם את הסרט עם כמה סימני שאלה מתבקשים, על מנת שהמפיקים יוכלו להמשיך את הפרנצ'ייז, במידה וירצו.
הבעיה היחידה של הסרט היא האיזון בין הקלישאות הצפויות, בעיקר בגזרת עיצוב הדמויות והתפתחות הסיפור, לבין כושר ההמצאה של הבמאי. מחד, קיטאמורה יוצר סצנות אימה מוצלחות, בונה מתח באיטיות ובסבלנות, וכשמגיע הרגע לזעזע את הצופה, הוא לא מפגין רחמים או שליטה עצמית מיותרת. מאידך, התסריט אינו מהודק דיו בשביל שהסרט יעבוד בצורה מושלמת, וכל עשר דקות אנו זוכים לכמה סצנות משעממות וצפויות, שלא מצליחות להתרומם מעבר לשטחיות הברורה מאליו.
מילה טובה וחשובה יש לומר על הצילום – לא רק שהסרט מצולם טוב מאד, אלא הצלם הוא אחד משלנו, קרי – ישראלי. יונתן סלע, שהחל דרכו ב"חברים של יאנה" (1999), ומפלס דרכו בהוליווד בשנים האחרונות. הוא צילם גם את "מקס פיין" ו"אות משמיים" הנוראיים, ובימים אלו הוא מצלם את סרטו החדש של פ.גארי גריי ("הג'וב האיטלקי"), מהגובה בסוללת כוכבים מרשימה.
בשורה התחתונה – יש צלם ישראלי, יש GORE איכותי, יש במאי מוכשר, ויש קלייב בארקר אחד. סרט בינוני פלוס, ושעה וארבעים שיעבירו לילה גשום בכיף. בימים כאלו, מי צריך יותר מזה?
לידיעה זו התפרסמו2תגובות
תגובות
1 לורד אוף אילוז'נס
14:52:00 01/04/2009
רון
ראשית,אני בטוח שאת "מלך האשליות" ראו לא מעט והוא לא סרט כזה רע
שנית,קרוננברג עיבד בצורה מדהימה את "נייטבריד " של בארקר.(זה אולי סרט שראו אותו 42 איש..)
חג שמח
2 הוא לא ביים את נייטבריד
14:07:00 02/04/2009
עומרי בר-לב
tveye79@gmail.com
קרוננברג לא ביים או עיבד את נייטבריד הוא רק הופיע שם בהופעת אורח ככבוד שהוא נתן לקלייב בארקר
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
