העיבוד הקולנועי שובר קופות, המקור הספרותי ממזן עבר את רף "רב המכר". האם שווה בכל זאת לשבת שעתיים באולם?
בתחילה היה "ראיון עם ערפד", ספר מצליח של סופרת בשם אן רייס, ששבר מיתוס עתיק יומין – העיסוק באימה הוא נחלתם של הגברים בלבד. לאחר מכן הספר הפך לסרט מצליח בכיכובם של כמה סמלי סקס נוטפי כריזמה (בראד פיט, טום קרוז וכריסטיאן סלייטר). במקביל להצלחת הספר, ולפני הפקת הסרט, נשים החלו לביים סרטי אימה, בחלק מתהליך אייטיזי של מאבק המינים. בלי להיכנס לטיב הסרטים, המגמה הייתה מבורכת. מרי הארון, מרי למברט, רייצ'ל טלאלי – שמות שהפכו לשם דבר בקרב חובבי האימה, פרצו גבולות לנשים במאיות נוספות, בעיקר בתחום הקולנוע העצמאי, שתמיד היה סובלני יותר כלפי הסטיגמות הטיפשיות ששלטו בעולם הקולנוע.
לימים הגיח מן הערפילים קוסם ממשוקף שכיכב בסדרת ספרים שהצלחתה גובלת בקנאות דתית, שהפכה לסדרת סרטים מכניסי ממון. הארי פוטר סלל את הדרך למאות, אם לא אלפי, דמויות בדיוניות המככבות בסדרות ספרים המיודעות לבני נוער, ומשלבות מיתוסים עתיקים עם מיתוסים קיימים בעלי ערך תרבותי במשקל נוצה. שפה גבוהה מתערבבת עם סלנג, דימויים נוצריים מתערבבים עם נורדיים ויהודים, מפלצות מיתולוגיות מסיפורים קיימים חוברות לבני כלאיים מודרניים, והכל מוגש במעטפת של בני נוער מחוצ'קנים הנלחמים למען הסדר הטוב, וכיבוש ההורמונים שלהם.
אולפני הסרטים בהוליווד לא יכולים להתעלם ממכירות עצומות של כותר כזה או אחר, ולאחר ההצלחה הפנומנאלית של הארי פוטר (ותחילת הסוף של הגיבור הממושקף), הגיע הזמן למצוא גיבור חדש שיכבוש את ליבם של מיליוני המעריצים שגמעו את הספרים, ואלה שעדיין לא, אבל אוגרים בעיניהם וארנקיהם (ושל הוריהם) את הפוטנציאל להכנסות נוספות. וכך, במקום לעבד לקולנוע גיבורי פנטזיה ומד"ב שהוכיחו את עצמם במבחן הזמן וההצלחה, האולפנים בחרו ללכת על בטוח, ולעבד לסדרת סרטים את רומן המשרתות "דמדומים" (במקור Twilight), של הסופרת סטפני מאייר. ישנים הרבה קווי דמיון בין העיבוד של "דמדומים" והנסיבות שהובילו לסרט לבין העיבוד לספר הדלוח "אראגון", מ 2006. "אראגון" היה ניסיון נוראי לרכב על גל ההצלחה של טרילוגיית "שר הטבעות", כשאולפן סרטים החליט לעבד לסרט רומן לבני נוער, שרוב רובו גניבה מ"מלחמת הכוכבים", עם כמה טעימות מ"לב הדרקון", "הנסיכה הקסומה" ועוד אי אלו יצירות קולנועיות (כן, כולל "המטריקס"). את הספר "אראגון" ואת המשכיו, כתב ילד בן 15, וכך נראתה הגרסא הקולנועית – אם אתה מעל גיל 15, רוב הסיכויים שלא תוכל לשרוד את מתקפת הטמטום שהיא העיבוד הקולנועי. אבל לא התכנסנו היום בשביל לדון בכישלון הפארודי של סרט עם דרקון מדבר (סליחה, דרקונית), כי אם בעיבוד שובר הקופות יש לומר, מנתץ הקופות) לספר "דמדומים".
גילוי נאות – כמעט קניתי את הספר "דמדומים" כמה דקות לפני ההקרנה, שכן מעולם לא קראתי את הספר. משהו בקונספט נשמע מעניין במיוחד – ספר ערפדים, המיועד לבנות נוער. באופן אוטומטי כמעט יכולתי לראות בעיני רוחי מאפיינים בולטים – רומנטיקה קיטשית מעורבבת עם אלימות גראפית, מלודרמה בוטה מעורבבת עם נושאים בני ימינו, וריאליזם בלתי מתפשר בכל הנוגע לעולמן הפנימי של נערות בגיל טיפש העשרה (משהו שגם הייתי ממש ממש רוצה, לא הייתי מבין בו בימי חיי). בצעד כלכלי חכם, החלטתי להמתין עם קניית הספר, עד לאחר הצפייה בסרט. כעת, לא אקרא את הספר גם אם ישולם לי סכום נאה. אמנם, תמורת כמה אלפי שקלים הייתי מעיין בו, כי לי יש שכל בריא, אך הצפייה ביצירה הקולנועית הנוראית הזו הותירה בי כמה משקעים.
בצעד תמוה, כמעט מבריק, מפיקי הגרסא הקולנועית נתנו את המושכות לבימוי הסרט לבמאית עצמאית, כזו שקיבלה מהר מאד תו של איכות, שכן סרטיה הקודמים הציגו תמונה מציאותית עד כדי כאב של בני נוער בארה"ב, בין אם בשנות השבעים ובין אם בשנות האלפיים. קת'רין הארדוויק החלה דרכה כמעצבת הפקה בסרטים שונים, ובשנת 2002 הדהימה את עולם קולנוע האמריקאי עם סרטה המצוין "13", שהציג בנות נוער אמריקאיות בשיא כיעורן והדרן, בתמונת פורטרט לא מחמיאה במיוחד, אך מציאותית להחריד. היה זה סרט קטן, לא חף מבעיות קולנועיות, אך אמיץ ויוצא דופן. סרט שיכול להקפיץ קריירה של במאית תוך עשריות השנייה. הארדוויק עשתה מעשה חכם וביימה עוד שני סרטים עצמאיים (למרות שדי ברור שקיבלה הצעות לביים סרטים גדולים יותר), אחד מהם, "שליטי דוגטאון" היה תיעוד נאמן למקור של חבורת גולשי הסקייטבורד שהביאו את ענף האקסטרים את מרכז הבמה בארה"ב, וכיכבו בו כמה מכוכבי הוליווד העתידיים (הית' לדג'ר המנוח בתפקיד מעניין ואמיל הירש, לימים גיבור "ספיד רייסר").
כשהגיע הרגע ללהק את גיבורת הסרט "דמדומים", היה זה הירש שהציע להארדוויק את קירסטין סטיוארט הצעירה לתפקיד הראשי. הפקת "דמדומים" יצאה לדרך, כשבערך מיום הצילומים הראשון היה ברור לכל הצוות כי מדובר בלהיט היסטרי, שכן מכירות הספר לא הפסיקו לעלות. מפיקי הסרט טוענים כי התוצאה הקולנועית זהה למקור הספרותי (למרות שפיטרו את הארדוויק מתפקיד הבמאית לסרט הבא בסדרה), ואם זו באמת התוצאה, אין באמת סיבה טובה לקרוא את הספר. מדובר בסרט שהוא לא יותר מרומן משרתות דלוח, מלודרמה בכיינית אודות נערה טיפשה (אין דרך אחרת לנסח זאת, היא טיפשה) המתאהבת בערפד בן כמעט 100 שנה, הנשאר תקוע לנצח בגופו של נער בן 17. היא מכירה את משפחתו הערפדית, ומתסבכת עם ערפד אחר, צייד בטבעו, אשר רוצה בכל מאודו לאכול אותה, אבל משום מה מתעקש לשוחח איתה המון לפני שהוא עולה על הרעיון הגאוני של לנשוך אותה.
הארדוויק מתעכבת על המון רגעים טיפוסיים לבני נוער מודרניים, על מנת לבסס את המציאות בתוך האגדה הקיטשית עד כדי גיחוך שהיא טווה לנו – המון שיחות סתמיות, תהיות בנוגע לנשף סיום השנה, מידת חזיות ועוד נושאים בוערים לבני נוער. אלו מגובים בצילום כמעט דוקומנטארי, כיאה לבמאית שהחלה דרכה בקולנוע עצמאי דל תקציב, אך בכל אלו אין מספיק בשביל לגבות את הרגעים המביכים בסרט, וכאלה יש הרבה – החל מדיאלוגים עמוסי מלודרמה שאינם נגמרים, אלא מתארכים כאורך הגלות, דרך אפקטים מגוחכים, ועד הצהרות אהבה אינסופית שלא היו נשמעות אותנטיות גם אם היו נאמרות ע"י זוג בני 30 העומדים בפני מותם.
אין בסרט הרבה רגעי הומור, אך למרבה ההפתעה, רוב הנוכחים באולם פרצו בצחוק או גיחוך של מבוכה ברגעים משמעותיים בסרט. מדובר בגרסא עדכנית למלודרמות השטחיות של שנות החמישים, מינוס המסרים החברתיים הבוטים שהוצנעו תחת מסווה של פוריטניות באותן שנים. עם משחק נוראי של כל המעורבים בסרט, תסריט מגוחך במיוחד, ובימוי מאד לא אחיד, "דמדומים" פספס את מטרתו האמיתית – סרט ערפדים לבנות נוער. במקום זה נשארנו עם מלודרמת בנו תנוער עם כמה חתיכים שרוצים שחק בייסבול ולנשוך צוואר של אנשים מסכנים שתעו בדרכם. לערפדים אין שיניים, הם הולכים באור יום, וכשהשמש מכה בהם הם זוהרים כיהלומים. נו, באמת. לרגע קט היה נדמה כי קת'רין הארדוויק תוכל לקדם את מדיניות הקולנוע העצמאי (וז'אנר האימה) עוד צעד אל תוך המיינסטרים. לאחר הצפייה, ברור כי המקום היחיד שהסרט מקדם אותנו אליו הוא קופות בית הקולנוע, בשביל לברר מתי יש הקרנה של סרט אמיתי. לא בדיחה.
לידיעה זו התפרסמו5תגובות
תגובות
1 מי שכתב את הכתבה פשוט מפגר
1:34:00 29/12/2008
עכגע
melany1595@hotmail.com
הסרט היה נורא מעניין. ולך יש בעיה עם כ ל דבר שהיה שם אז אתה פשוט בנאדם מסכן שאינלו מה לעשות בחיים אז הוא כותב ביקורות מגעילות כל מי שראה את הסרט אמר שהוא יפה זה שאתה בן 80 ואינלך טעם בספרים וסרטים לא אומר שכולם חושבים ככה אתה פשוט גורם לאנשים לא ללכת לסרט פשוט בנאדם מסכן
2 אין לכם מושג מהחיים שלכם
21:38:00 31/12/2008
טל
הסרט היה פשוט מהמם... מהתחלתו (בערך, כן, אני מודה ההתחלה הייתה קצת בעייתית ומעוררת שאלות) ועד הרגע שבו בלה דיברה שוב!!! אני לא מתכוונת להעליב את הכותב, למרות שזה בהחלט מגיע לו, ורק אומר זאת: צריך לקרוא את הספר, צריך להיות פתוחים לרעיונות חדשים וצריכים ללמוד לאהוב את השונה!!! הסרט מדהים, אני מחכה לבא (חורף 2009, בנות!!!) ומי שלא יבוא - שויקטוריה תנשך אותו! זה מה שיש לי להגיד.
3 זה סרט טוב
10:29:00 03/01/2009
Handey Alley
Harry_Linden@walla.com
ויש לי רף דירוג גבוהה, מה שזה לא אומר =|
יש רגעים מצחיקים, זה סרט איכותי, והסאונדטרק מעולה.
קראתי ביקורת שאומרת "זה סרט לבנות, בנים ישתעממו" או משהו כזה, ישר אמרתי "אהא! סימן שזה סרט טוב :P" לול.
4 הגזמת
15:28:00 03/01/2009
טל
זה סרט חמוד, אבל זה סרט לבנות אז אני מבינה את התגובה שלך. אני אישית חשבתי שהוא היה נחמד ומהתגובות של הבנות באולם (שני שליש מהאולם, השאר היו בני זוג של כמה מהן) הן נורא נהנו.
5 אומנם עוד לא יצא לי לצפות בסרט...
14:38:00 05/01/2009
רונית אפטר
אומנם עוד יצא לי לראות הסרט
14:36:00 05/01/2009 רונית אפטר אבל אני עדיין רוצה לצפות בו למרות מה שנאמר עליו-לטוב,או לרע...לא מפריע ליביקורות,אני מעדיפה לאהובדברים לפי הטעם שלי...ולכן לא משנה לי מה אחרים חושבים... אל נא נכנס לקריאת שמות,דווקא אנחנו,אנשי קהילת המד"ב והפנטזיה,שנחשבים לנאורים יותר מזה....עלינו לנהוג בעדינות ולזכור שכל אחד רשאי לחשוב מה שהוא רוצה,ולזכור:זאת רק עוד דעה,כפי שיש לכל אחד מאיתנו על דברים מסויימים...כל אחד ועולמו האישי...
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.