|
|
|
|
|
|
|
''...מנשרים קלו מאריות גברו...'' – ביקורת קומיקס
חיליק חימוביץ' |
|||||
|
|
|||||
| זה התחיל בינואר, 2004. עופר זנזורי החליט להוציא סדרת קומיקס ישראלית חדשה. לא עוד "סתם" סדרה כי אם את "אדירי התכלת", סדרת קומיקס רצה על גיבורי על ישראליים כחול-לבן עם כל המשתמע מכך. | |||||
| "אדירי התכלת" 6 כתיבה ואיור: עופר זנזורי צביעה שטוחה ומסגרות: רן רישין עריכה: עופר ברנשטיין ועופר זנזורי ציור כריכה קדמית: משה ועופר זנזורי צבע על נייר כרומו – 28 ע' כולל פרסומות וסיפור נלווה בחודש האחרון יצאה החוברת השישית בסדרה, חוברת המסיימת את הסיפור הרץ הראשון בה. זו גם הייתה הפעם הראשונה שסדרת קומיקס ישראלית רצה הגיע למספר מכובד של 6 חוברות. הפעם ובניגוד לחוברות שקדמו לה הגדיל זנזורי את הצוות התומך ביצירה. אם בחוברת הראשונה בסדרה זנזורי עשה את כל עבודת האיור והכתיבה ורק נעזר בעורכת לשונית ותומך טכני, כאן כלל הצוות 6 אנשים (כולל זנזורי) כשביניהם שניים שעזרו בציור ובצביעה (משה זנזורי ורן רישן) ואחד נוסף שעזר בעריכה הכללית (עופר ברנשטיין). הכריכה הקדמית של החוברת מרהיבה ביופייה. הן מבחינת התוכן, המציג באופן די ברור את העתיד להתרחש בין דפי החוברת, הן מבחינת הצביעה המדויקת והמודגשת בכל פרט ופרט והן מבחינת ציור הדמויות ובתנועות. בכריכה ניתן לצפות בפעם הראשונה בכל שש דמויות הסדרה נלחמות זו בזו בסצינת אקשן אחת האומרת הכל. למרות שהדמויות המופיעות על הכריכה מצויירות בחלקן עם עיוותים פיזיים מסוימים (כאן אצבעות ארוכות מידי, שם שיער לא פרופורציוני לראש וכו'), שילובן זו לצד זו גורמת לכל אחד הלוקח את החוברת ליד להפוך אותה ולהתחיל לקרוא. באופן זה הכריכה ממלאת את תפקידה – לא פחות ולא יותר. החוברת נפתחת בתקציר האירועים שהתרחשו ב – 5 החוברות האחרונות. תקציר זה לא מופיע כדף פתיחה בחוברת (בדומה למתרחש בסדרות האולטימייט של חברת 'מארוול' האמריקאית) אלא כמחשבותיו של אייל/"קולטן" דמות שנוספה לחבורת "אדירי התכלת" רק בחוברת האחרונה. ההמשך סוחף את הקורא מיידית לתוך סבך של אגרופים, בעיטות ושימוש בכוחות מיוחדים המסתיים רק בסופה של החוברת. רוב עלילת החוברת מתנהלת בכור האטומי ובקרב המתנהל בין שש הדמויות השונות בעלות הכוחות המיוחדים שנוצרו במהלך 5 החוברות האחרונות. בחוברת זו, קווי העלילה השונים מתחברים ונשזרים לקראת סיום מרהיב ומפתיע כאחד. מתברר שאין כאן "טובים" או "רעים", אין כאן שחור או לבן, יש כאן סיפור על ישראליים, עם דגש נרחב על הישראליות וההזדהות שלהם עם המדינה. ישראלים המנסים לחיות את החיים שלהם למרות ואולי בזכות כוחות העל שרכשו לאחרונה. חייבים להודות שההזדהות הגדולה של הקורא עם דמויות היכולות להופיע בבית הספר או בחנות הקרובה למקום מגוריו רק מוסיפה את העניין והרצון לקרוא אותה. בדומה לחוברות האחרונות, העלילה בנויה ומהודקת היטב ללא חורים או קפיצות גדולות מידי בין אירוע אחד למשנהו. הקשר בין הסצינות ברור ומובן, הקשרים הבין-אישיים בין הדמויות נבנים ומתפתחים ובקיצור – עלילת קומיקס-אקשן טיפוסית העונה על כל הציפיות. גם חלוקת הפאנלים בין המקומות והדמויות השונות נעשתה בצורה מקצועית שאינה מותירה ספק להיותו קומיקס גיבורי-על. כעת ניגש לגעת בנושא האומנות, נושא כאוב עד מאוד בסדרת "אדירי התכלת". מה לעשות אבל עופר זנזורי הוא לא צייר מבריק. הוא משתדל, מנסה ואף השתפר פלאות מאז החוברת הראשונה אבל עדיין – לא הכי טוב שיש. למרות שבחוברת ישנם מספר פאנלים הגורמים לקורא לפעור את עיניו למראה תמונה הנחרתת במוח לתמיד (עמ' 10 – "פאנל העיניים" המדהים), רוב הציורים הנם מוזרים למראה. הפרופורציות הבלתי ברורות בין שרירים, שיער, עיניים וכו', גורמים לקורא לפקפק לעיתים בכך שזהו קומיקס על בני אדם ולחשוב שאולי זהו קומיקס על דמויות פנטזיה אלו או אחרות. אבל, מהצד השני של המתרס, צצה ועולה שאלה: אולי, זהו בדיוק סגנונו של זנזורי? אולי קווי העיפרון הגסים, חספוס התנועות וחוסר התיאום בגדלים השונים של חלקי הגוף הם בדיוק מה שהוא צריך? בדיוק כסגנונם של ציירים דגולים וגדולים בחברות הקומיקס אמריקאיות? אולי? על כך רק הזמן יענה. נתון נוסף אליו יש לשים לב, בחוברת בפרט ובסדרה בכלל, הנן "הבועות". זנזורי עושה כאן עבודה נהדרת ומשתמש בכל "בועות הקומיקס" הקיימות כדי להעביר את המתרחש בסדרה. אם אלו בועות מחשבה, בועות דיבור ואפילו בועות קריאת המחשבות הצבועות עבור כל דמות בצבע אחר – כולן עוזרות ומקדמות את הסיפור בצורה טובה מאוד. בגדול – חוברת קומיקס מהנה, שווה את המחיר (הנע בין 10 ל – 15 שקלים – תלוי היכן רכשתם אותה) ומחברת את הקורא, עד כמה שזה ישמע מוזר, אל גיבורי-על ישראליים חדשים ומעניינים. לא לשכוח לקרוא את עלילות "סיסו וששי" בגב החוברת – קורע מצחוק! לסיום - כמה מילים אישיות על עופר זנזורי: האיש החביב הזה ובעל השכלת קומיקס אמריקאי ואירופאי משובחת, לקח על עצמו פרוייקט לא קל. ליצור סדרת קומיקס גיבורי-על רצה במדינה בה הסדרה הארוכה ביותר יצאה לפני כ – 20 שנה בידי מיכאל נצר ונשאה את השם "אורי-און". אגב – אז הסדרה הצליחה להגיע עד למספר 4 ולא יותר. מעבר לכך – ללא כשרון ציור גדול במיוחד (וזה הוא אף העיד על עצמו), שהתפתח והשתפר בכל חוברת מחדש וכשרון כתיבה כיפי וקולע הצליח זנזורי לסחוף אחריו קהל מעריצים וקוראים הולך וגדל בכל חוברת מחדש. יעידו על כך המכירות: מהחוברת הראשונה נמכרו כ – 1600 עותקים ומכל גיליון אחריו (עד לשישי – כולל) נמכרו בין 400 ל - 500 עותקים. יש אומרים שהבנתו של זנזורי את נפש אוכלוסיית קוראי הקומיקס הצעירה בארץ, אותה רכש בהעבירו סדנאות קומיקס בבתי ספר שונים, תרמה רבות להצלחת הסדרה. נכון להיום, חוברת מספר 7 בסדרה מתוכננת לצאת בחודשים הקרובים כשבמקביל לה מתכנן זנזורי לצאת עם סדרה חדשה נוספת. כל הכבוד ויישר כוח! הלוואי ובעוד עשור נוכל להגיד כולנו שהסדרה העשירית מבית "זנזוריה קומיקס" יצאה לאור... כל הזכויות לתמונות הנמצאות מעל לכתבה זו שמורות (C) לעופר זנזורי. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |